גיא גולדברג / במיטתי הרכה |
או שמא, סתם כך, עצוב?
האם התמלאו צינורות עיניי,
בחומר הנוזלי,
הסמיך,
הנקרא אהבה?
האם כישלונותיי המרובים,
הנחשבים לעולם,
כהצלחה?
האם אלך לצד רעים,
לבד,
בחלומות?
האם אותם,
אישונים מדומים,
מעצבי הבלהות?
כרי על אפי מונח,
חונק את לבי.
כר מתחת לראשי מוזנח,
כי הוא יהיה,
יחידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|