יעל פרי / אהבות |
של יום.
של נצח.
של מבט.
מתחת לסדינים
בחצרות הבתים.
אהבות
הורסות
בונות מגדלים
מפרקות את ליבי
ויוצאות לדרכן.
אהבות
מתנגנות בחוצות רחובות
נחבאות אל הכלים
אהבות ישנות, עלומות
מספרות סיפורים
מעלות נשכחות
קוראות האהבות בשם.
קולן מתגלגל לעולמות רחוקים
תר אחרי טרפן
ומוצא.
דלת נפתחת
בלחישה עדינה
על מפתן דלתי
אהבה ממתינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|