יובלי אורן / על הבמה |
על הבמה, העשויה עץ
אני יכולה לבכות
ואחר-כך לתרץ -
"זה האורות."
על הבמה, עורי הבוהק
שפתיי הוורודות
והסומק,
מתחברים לפנים יפות.
על הבמה, כולי ערומה,
כמעט;
רק נעליים, חולצה לבנה רקומה
ומכנס מבד מקומט.
על הבמה הזאת, מעץ ישן,
אלטף את הקרש שעוד לא כלה.
מוכנה לחיבוק ישן, נושן,
אוכל לדמיין אותנו, חתן וכלה.
23.4.07
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|