אילון בנווליו / מתבגרת |
אראך מתבוססת בצער ויגון,
מתפלשת בזיכרון עבר של דמי ימייך,
נופלת על כידון צוקי מחשבה.
שבויה בדרכך,
כרוכה נפשך,
בחבל קץ נעורים.
הד השלכת של סתיו שהיה,
מרשרש ונושב אל מול עיניים דומעות,
נוטפות קינת קץ תמימות
שהניחוה שרועה על אדמת ניכר.
מתגלגלת ושותתת,
מחפה על פניה ביראה,
שוכבת כעובר אל מול אדוות ארץ שכוחה.
אכרוך זרועותיי סביב גופך היגע,
כשבע חיפושים ותהיות.
גחמות רוחשות
כגחלים לוחשות,
למתי תתיישב...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|