כל חבר וכל אדיוט כותב , כותב על החיים ועל מצבים מסובכים
לוקח מילים פשוטות ועושה שירה.

למה לכתוב מסובך? למה לכתוב באנלוגיות, למה לכתוב בכל מיני
קישורים שרק היא תבין?
"החיים מסובכים והמצב שלי אפילו יותר" הוא חושב - אז הוא
כותב.
כותב מסובך ולא ברור -כותב בכדי להיתפס כחכם מתוחכם שנון עצוב
ובעיקר כמשורר.
לא חבר ,אני לא מבין את השירה שלך. ולא אהוב שלי אני לא מבין
את הקושי.

השירה שלך לא עוברת - והשירה שלך לא מתחברת
זה לא חוכמה לכתוב גבוה ,החוכמה זה לכתוב הכי נמוך על הדברים
הכי פשוטים ,כל הדברים שכל השאר מפספסים -קח את האוטו וסע
לטייל בשבת בבוקר ותפקח עינים -העולם שלך יפה.
ויש סיכוי טוב שמה שאתה רואה רק אתה רואה והעולם מתעלם - תכתוב
על בתי הזיקוק ועל הבניין של נשר ,תכתוב על אהבה שרצית ועל
המשפחה ,תכתוב על מי שאיבדת וכמה שזה כואב -תכתוב בשבילך ולא
בשבילם ,הם לא ידעו.
אל תפחד יקיר שלי לכתוב נמוך - תקלל כי זה מה שאתה רוצה
לא צריך לפתוח מילונים כדי להגדיר רגש ,צריך פשוט לשפוך את הדם
על הנייר.
תאמין לי שיותר קל להבין אדום על לבן מאשר לחפש בגוגל את
ההגדרה
ואם אתה פה לסחוט דמעות - אתה בעסק הלא נכון יפה שלי
בלורית זהובה ועינים כחולות זה המתנה שלך ולא כישרון התאטרליות
שלך.

ויש דברים שאי אפשר ללמוד בקורסים למשחק או דרך שיעורי פיזיקה
באוניברסיטה ,אתה תצמח מהחיים אם תרצה או לא ילד שלי
ויש לי כל כך הרבה ללמוד ממך אז תיהיה אתה כי אותך אני אוהב
ולא את המסכה , מופעי הרחוב שלך אולי ירשימו את החברים ואת
העוברים והשבים ואפילו את הפקיד בבנק ,אולי... -אבל לא אותך
ולא אותי - אותנו זה יעציב כי לשיר כל אחד יכול אבל לרגש רק
מעטים רוצים באמת והכאב שלך לא מוכר טוב היום , אז תשמח חבר
שלי ,אתה הרי הכי יפה שאתה מחייך.
אז אתה מבין משורר שלי ? -תקרא בין המילים שלי ותמצא משמעות
,אני מבטיח!
ואל תצפה שאני אגיד לך מה אני חושב זאת הרי שירה מבקר שלי..
ואני , אני גם חבר וגם אדיוט ועדיין משורר.

"מוקדש לאנשי הפטריה."