6 שניות לסיום המשחק, עכשיו זה להיות או לחדול.
כיאה לגמר גביע, המשחק היה צמוד ואגרסיבי ולפעמים אפילו נטה
לפסים אלימים. אבל זה נגמר. נשארו 6 השניות האחרונות. מכאן תצא
מחזיקת הגביע, ותאמינו או לא, הכדור היה בידיים שלי.
קוראים לי סער, 1.90 מ', 85 ק"ג של שרירים ואתלטי כיאה לשחקן
כדורסל, והייתה זו עונתי הרביעית בקבוצת הפועל נס הרים. אומנם
לא הייתי השחקן המוביל של הקבוצה, אלא שחקן ספסל שלפעמים עלה
בחמישייה, אבל המשחק הזה היה שלי. כוכב הקבוצה והרכז הפותח,
דני, נקלע לבעיית עבירות מוקדמת, ואני לקחתי את הקבוצה על הגב
הרחב שלי. 17 נק', 7 אס', ו-6 ריבאונדים היו לי ב-29 דק'
משחק.
ועכשיו, 6 השניות האחרונות, כשהתוצאה 72-71 לקבוצה היריבה,
מכבי תל השומר, והכדור היה אצלי.
מולי עמד ג'ימי, שחקנה הזר של תל השומר, שבשנה שעברה זכה בתואר
שחקן ההגנה של הליגה, ומבט של רצח מרוכז בעיניו.
כדררתי את הכדור לצד ימין, שומר אותו קרוב אליי, ומיד ובמהירות
שיניתי את הכיוון, זורק את השומר שלי מעליי. הייתי פנוי, על
השעון נשארו 4 שניות. קפצתי ושחררתי את הכדור. 1,2,3...

שלושה שבועות לפני כן הכרתי את ענבל. בחורה מדהימה
ואינטיליגנטית, סטודנטית לכימיה-ביולוגיה. היא הייתה 1.70 ס"מ
של יופי טהור. עיניים ירוקות, שיער חום גולש, חזה עומד ויציב
וחיוך שאינו נגמר.
ידידה משותפת סידרה לנו בליינדייט, ואני שלא הייתה לי חברה כבר
הרבה זמן-כמובן שלא התנגדתי. אולי בכל זאת ייצא משהו מזה.
דיברנו בטלפון, צחקנו קצת, השיחה זרמה טוב והקול הסקסי שלה
עורר בי תחושות נעימות. קבענו להיפגש בבית קפה, לאכול משהו
קטן, והיא אמרה "שאם יהיה נחמד, אולי גם נצא לשתות משהו,
ומשם... מי יודע".
ובאמת יצאנו לשתות אחר כך. היה לילה פשוט נהדר, לא רציתי
שייגמר, אבל גם רציתי שתהיה לו המשכיות. שהלילה הזה לא ייגמר
במיטה ומכאן יתפוגג.
נישקתי אותה על הלחי ואמרתי לה שאני רוצה לפגוש בה שוב.
לאחר 5 ימים של שיחות טלפון אל תוך הלילה, ואחרי שלי התפנה קצת
זמן מהאימונים ולה קצת זמן מהלימודים, נפגשנו שוב. הפעם אצלי.
"את חייבת לטעום את האוסובוקו טלה בירקות שורש שאני מכין,"
התפארתי בפניה, "אני מבטיח לך שלא טעמת מעדן כזה."
ואני תמיד מקיים את מה שאני מבטיח. היא התענגה על כל ביס וביס,
ולגמה בתאווה מהיין האדום שהגשתי לה. ואני? בין ביס לביס הצצתי
מבטים חטופים במחשוף הנדיב שדאגה להציג לנגד עיניי.

ישבנו עתה על הספה, צמודים מתמיד, מלטפים אחד את השניה, נגיעות
עדינות, נוגעים לא נוגעים.
לא רציתי ללחוץ עליה, למרות שממש התחשק לי סקס, כדי שלא תחשוב
שאני חזיר שוביניסטי. למזלי, היא חשבה בדיוק ההפך, וכנראה גם
ממש רצתה זיון, אחרת קשה לי להסביר איך לפתע זינקה עלי, מתחילה
להפשיט אותי ומנשקת את כל גופי.
שאני אתנגד? מהר מאוד, מתוקף התשוקה, שכבתי אני מעליה, חודר
אליה עמוק-עמוק, חזק, נע קדימה ואחורה, מדי פעם מוסיף תנועה
מעגלית לגיוון, עמוק עמוק, כן! כן! עוד... הרגשתי את זה עולה,
זה בלתי נשלט, ולפני שהספקתי לעצור את הגמירה, הבנתי שאני בלי
קונדום.

הכדור הסתובב באוויר, מעופו איטי מתמיד, והבאזר כבר נשמע.
הכדור המשיך בדרכו למעלה, לעבר הטבעת, ואני המשכתי את דרכי
חזרה לקרקע לאחר התעופפות מפוארת.
אח!!! פגשתי את הפרקט לא טוב. נפלתי על הקרסול ועיקמתי אותו.
מסביבי הספקתי לשמוע את זעקות השמחה של חבריי לקבוצה, ואת
הכרוז מכריז על מחזיקת הגביע החדשה.
דמעות של שמחה וכאב התערבבו בעיניי.

אני יושב על כיסא גלגלים, גביע השחקן המצטיין בידיי, רגלי
חבושה בקרח ואני מחכה לתוצאות הצילום, שעלול להכריע את גורל
הקריירה שלי.
צלצול ההודעה מוציא אותי מהריכוז שתקף אותי, גורם לי להפסיק
לבהות באותה נקודה בקיר, שחשבתי שתציל אותי מהמלנכוליה שתקפה
אותי.
"סער, אני נבדקתי היום... זה סופי. אנחנו בהריון."
אנחנו בהריון? איך סקס מצוין עם בחורה מדהימה התגלגל לכדי אסון
בדמות ילד?!
מסתבר שמאחורי כל הצלחה, מסתתר כישלון קטן, אולי אכזבה
מסוימת.
שנייה אחת של חוסר זהירות, של איבוד ריכוז והתעלמות מהצד האחר
של המטבע, עלולה בהחלט לשנות לך את מהלך החיים. בדיוק שחשבת
שקנית את עולמך, או במקרה שלי, להשיג חוזה טוב יותר לעונה הבאה
וחברה עם בטן שטוחה,המציאות האמיתית, זאת שתוקפת אותך כשאתה לא
מוכן, מתגלה מעבר לפינה,זורקת ומעיפה  מכל המדרגות ומציבה אותך
במצב ביניים דמיוני.
זר מנצחים על ראשך, מונף על כתפי אבירים, היישר להלווייתך
הפרטית.