שיחה לילית
שהסבה ליבי אל עומקי תהומות
בתפילה לאלי
אם חפץ ללמדני לפרוץ החומות
ואיתך מחשבות על יקום שתלוי
עם קיים ומוכר, שהפך לגלוי
ואיתי תהיות על נפש וגוף,
על רוחם וכוחם , ועוד רגע חטוף -
נחלוק כתמיד פחדים שכלואים
דיכאונות בתוכנו, אותנו מלאים
קו מפותל מתווה את חיי
נשזר בו שלך מנווט פניותיי
האם אין מעל ומעבר לכל?
בגופי שישקע, אין הנפש תצלול?
ומאוחרת שעה שכזו להשיב
ייתכן פיותינו כבר עייפו להגיב
אך עם עוד מחשבת חרדה אסופה
נולד גם פזמון, מנגינה של תקופה
וכבדת ערימה שעלינו נוספה
ולא עוד שורה שמיד נקטפה
השראת יגוננו, בחום מרעיפה
שקיעה אל הליל
בחרש אכתוב
למען כל שואל
שיר - כוחי לכאוב. |