עצמתי את עיני ודמעה חמקה ממנה,
לא רציתי שתחמוק, כי זאת הייתה הדמעה שלי עליך.
על תמימותך שבחיים,
על האסון שבו נהרגת,
על הרצון שלי ושלה להיות כמו כולם,
הרצון שגם לי לא לוותר על החיים.
בים הגלים באים והולכים,
אך אתם רק הלכתם מחיי,
מתגעגעת להגיד את שמכם,
מתגעגעת לחיוך שהיה בפניכם,
אפילו שהים בליבנו געש וסער,
אפילו שלא הכרתם אף פעם,
הלכתם ממני ולא תשבו.
ואולי זה בגללי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.