מסתכלת סביבה, ערפל ואבדן,
עצבות, בכי וסבל.
כאילו מישהו הושיט ידו לחשכה,
ומהדק סביב צווארה את החבל.
צמרמורת של קור ושל כאב טהור,
עוצרת אותה מללכת,
מאחורי כל מילה שלה יש סיפור,
מאחורי כל עלה, שלכת.
הבכי פוסק, הלב מפסיק לדהור,
שוב יכולה לנשום,
מסתכלת למטה מנסה לא למעוד,
כדי שוב לא ליפול לתהום.
מוקדם או מאוחר שוב זה קורה,
עושה צעד אחד לא נכון,
היא מקווה שאף אחד את הדמעות לא יראה,
בדרכה לקרקעית התהום.
שוב חושך סביב, ערפל ואבדן,
זה מה שהגורל נתן לה.
היד שלפני כן הדקה את החבל,
עכשיו עוזרת לטפס למעלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.