ציפי נפי / חומה |
ועכשיו, לבי כאבן הלומה,
מסותתת בין אלפי אבנים.
ועכשיו, כאבן אדמדמה
שהזמן ניכר בה -
והשנים.
ולא עוד עומדת ניצב
אך מחוזקת עם אחת
בשנייה
ולא עוד אומר ימים
יפים.
ורק האבן - הקטנה, הדהויה -
עוד מדממת,
מבפנים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|