ג. א. טלי / לשכוח |
בנשימת עורי השוקע
חכה,
ותאר לי איך כנען זורחת מחוץ לחדרי
ואיך הפרחים יפרחו אחריי;
מוטב
אקפל את עיניי ואשן
חכה בני במי תהומי
ואז, לך אל הים האהוב ואמור לו בשמי
איכה אוויתי
הקלו המים ילדי?
שלח את היונה נרפית
אל הזרם השותת
עליי להישען כלפי מעלה
לפייס את נוח המבוהל
לדבר עם הזוגות
(לעולם לא אכתוב שיר על המבול)
שכל תכליתי. לעוף
תודה ילד יקר שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|