ג. א. טלי / 1+1=1 |
כאן, בים המפוחם, למען ייחם
ציפורים מקריבות כנפיהן לעוולה.
לידה בתוך לידה. ואז. ברק
יורד על החופים. מונה, את השחפים
אבל כבד פתוח עשרים-וארבע שעות ביממה
צלחות בוכות על שארית פליטה. איש נוסף
יגסוס
מהריח, שלא בא אל פיו.
רצפת ההולכים מכוסה בתנועת הווילונות הנעים
כולם נוסעי הגל הבא
כולם ללא יוצא
נולדו
חפים
ש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|