מה היה הקסם בכל האבק הזה?
ואיך אני הצלחתי לחיות במקום כזה?
אם מי אני ביליתי את כל השעות האלו?
ואיך אני התאהבתי בכל העניין הזה?
היום, כשאני מסתכלת מהצד, מתקשה להבין למה אני נמשכתי.
ואתה עדיין שם.
עדיין כזה, מקסים כזה.
ובשבילי כאילו לא עברו כל החודשים האלה.
כי האבק הזה הצליח לעטוף אותנו שוב בערפול שלו.
וכשאתה לידי,
אני רואה הכל פחות טוב,
ואותך יותר טוב,
ואז אני כן מצליחה למצוא אותך בי.
אני אוהבת כל כך הרבה דברים בך, והייתי רוצה בכלליות לאהוב
אותך,
אבל מישהו או משהו חוצץ בינינו שוב, עידו,
אני במקומך הייתי כועסת על זה, כי כבר כמה פעמים שזה היה כל כך
קרוב.