שש ודקה
לפני הזריחה
בתחנה החדשה
תל אביב, מרכז
יש אישה
שמנקה
את המדרכה
ואיש
שמקריא לה מילים שחרז;
"ממכר, מכור", מוכר
אני
בכל בוקר כזה
יושבת בספסל
ליד הוודקה שגמר
שומעת מה שיש
לאיש הזה
לומר
על הוויסקי שאזל
על הזמן שנזל
ועל הבת שלו שהוא עשה
עוד קודם
ועזב
בשש שלושים ואחת
האוטובוס בא
אני בכניסה
מסווה עם מסטיק ואודם
את ריח האלכוהול
חושבת על מה
[בעיקר על מי]
שהאיש ההוא כתב
ושוב שוכחת לשאול
או עונה לעצמי -
אין מצב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.