עפרי סולומון / מתעללת בנשמתי |
כמים זורמים עוצרים את לבך
כגשם הנופל ומרטיב את גופך
כחורף חזק המכה ברוחך
אני אוהבת את נשמתך.
כברקים המכים לילה שקט
כילדים בוכים ויורדים הדמעות
כהורים הנוטשים נפשות יתומות
כחייה ההורגת חברה בשביל להציל חייה,
אני שונאת את נשמת חייך.
כשהאהבה והשנאה מתחברים
קשת נוצרת מגשם ושמש
דברים לא משתנים
אני חוזרת בי ומתעללת בנשמתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|