רייל היה אדם רגיל, הוא לא ראה את עצמו כמיוחד ובחיים שלו לא
היו אירועים יוצאי דופן, אמנם תאונת האופנוע בשבוע שעבר
והפגישה שלו בבית החולים במי שתהיה החברה שלו יומיים אח"כ היו
צרוף מקרים מוזר, למעשה חייו של רייל היו מלאים בצרופי המקרים
הללו, הוא פשוט לא שם לב לכך.
הוא קם לו ביום חמישי אחד, ימי חמישי היו ימים מוזרים מבחינתו,
הוא הרגיש כאילו עוקבים אחריו תמיד בימים האלו.
הוא עבר את שיגרת הבוקר שלו בביתו לפני שיצא לעבודה שלו, עוד
יום שיגרתי בחייו הרגילים לגמרי, כך הוא חשב.
כשהוא הלך ברחוב והבט באנשים החולפים הם כולם נראו מעט מתוחים,
לא מוכנים למשהו.
אישה אחת עמדה ברחוב עומדת ומחכה נראית כמו מישהי שהקדימה
לפגישה, נעבור עכשיו לנקודת מבטו של רייל.
התקדמתי ברחוב והבטתי בהם, אחד אחד כולם נראו לי מתוחים, אבל
לא התייחסתי לזה, הכל בדמיון שלי אמרתי לעצמי, ראיתי אישה
עומדת במדרכה, הנחתי שהיא מחכה למישהו או מישהי, לפתע הרגשתי
צורך לדעת מה השעה אז ניגשתי אליה, היה לה שעון. "סליחה" פניתי
אליה בנימוס, "רציתי לשאול אותך, מה ב-" התחלתי, אך לא הספקתי
לסיים לפני שהיא ענתה לי. "השעה עשר וחצי בבוקר" אמרה נשמעת
לחוצה מעט ונרגעה בהרבה לאחר שאמרה זאת, לאחר מכאן היא התרחקה
כמי שעשתה את שהיה עליה לעשות. תהיתי בקשר לזה אבל המשכתי
ללכת, עשר וחצי בבוקר, אם כך לא איחרתי לעבודה ויש לי אפילו
זמן לעצור ולשתות קפה ולאכול עוגת שוקולד.
ניגשתי לבית הקפה שליד המשרד בו אני עובד, המלצריות שם נחמדות
והקפה טוב.
עמדתי לסמן למלצרית שתבוא, אבל היא כבר הגיעה לפני שהספקתי
להרים את ידי עד הסוף כסימן.
הנחתי שזה רק במקרה ואמרתי "הייתי רוצה להזמין ק-" אך היא
מיהרה ואמרה "קפה ועוגת שוקולד לשולחן מספר 6 מיד" והתרחקה.
הוא היה קצת המום אבל פשוט שיבח לעצמו את זיכרונם הטוב של
העובדים בבית הקפה.
הוא סיים לשתות את הקפה שלו ואכל את העוגה ושילם, השאיר טיפ
יפה למלצרית וניגש למקום עבודתו, רייל לא ניחש או אפילו העלה
בדעתו מה קורה לו היום או בכלל מה קורה לו כל חייו.
בחזרה לגוף ראשון.
ניגשתי למשרד שלי, המשרד שהיה שיך לחברה בה עבדתי, כמובן,
שאלתי את המזכירה אם היו טלפונים היום, זאת אומרת ניסיתי עד
שהיא קטעה אותי באמצע לפני שהספקתי לסיים את השאלה וענתה לי,
מספר לקוחות התקשרו, והחברה שלי התקשרה ואמרה שיש לה משהו חשוב
לספר לי, החברה שלי היא סיפור מוזר, פגשתי אותה בבית חולים
אחרי שעברתי תאונת דרכים עם האופנוע שלי, חשבתי שהיא אחות
וביקשתי ממנה שתעזור לי להרים את המשען של המיטה, מסתבר שהיא
הייתה הבת של האדם ששכב במיטה הנוספת שהייתה בחדר, הוא היה
בתרדמת.
בדרך לא ברורה זה הגיע לכך שהזמנתי אותה לשתות איתי קפה ברגע
שאני אשתחרר, בתור התנצלות והיא הסכימה.
הודיתי למזכירה שלי ונכנסתי למשרדי, המזגן נפתח לפני שהספקתי
להפעיל אותו, חשבתי שזה מוזר, אבל כמו כל שאר המקרים שקרו היום
חשבתי שזה רק צרוף מקרים ולא יותר מכך.
לאחר חצי שעה של ברורים על אחד הלקוחות הקבועים שהתקשר וסיכום
על דרך ההשקעה של כספו במניות של מוצר חדש, התקשרתי לחברה שלי,
סוזי היה שמה.
היא הודיעה לי שהיום אני מוזמן אליה הביתה ושאני צריך להגיע ב8
בערב בדיוק ועדיף מוקדם יותר.
הסכמתי כמובן, וניהלתי איתה שיחה קצרה שערכה רק 20 דקות,
שבמהלכה לא הצלחתי להוציא ממנה מה הסיבה החשובה לפגישה היום,
נפרדנו לשלום והמשכתי בעבודתי.
במשך כל היום היו תקלות שונות בחייו אך הוא לא שם לב, רייל היה
איש רגיל לגמרי מבחינתו והוא חשב שיש לו חיים רגילים לגמרי,
רגילים מדי, בלי להתחשב בתאונות ובמקרים והתקלות היוצאות דופן
בחייו.
וכך היום המשיך, לקראת הערב הוא כבר הרגיש שמשהו לא בסדר,
אנשים פשוט ידעו מה הוא עומד לבקש או מה הוא עומד לעשות ועשו
בדיוק את מה שהם היו עושים בד"כ כשהוא היה שואל אותם או עושה
משהו לידם.
הוא נכנס לביתו והתארגן לפגישה שלו עם סוזי, הוא קיווה שלפחות
שם הוא לא יהיה כל כך צפוי, הוא הגיע לביתה לפני הזמן והדלת
הייתה פתוחה, הוא הרשה לעצמו להיכנס והתיישב על הספה, הוא
הרגיש שהוא התיישב על משהו קשיח ובדק מה הוא.
זה היה מין מסמך בעל כיסוי קשיח יחד עם פתק שמתנצל על האיחור.
הוא בדק מה יש בפנים ומצא את עצמו מביט בתסריט, הוא קרא אותו
בעודו המום, עובר על כל מה שקרה לו כל היום, רק בלי כל צירופי
המקרים והתשובות של האנשים שנכנסו לדבריו, הוא קרא את השורות
המודגשות שהיו שייכות לסוזי, הוא המשיך לקרוא את כל היום שהיה
לו לאחר מכאן ואז הגיע לחלק האחרון שנראה כי כתב את עצמו, הוא
קרא כיצד הוא מצא את התסריט וכיצד הוא קורא אותו המום לגמרי,
הוא קרא ולא יכול היה להפסיק, בזמן שהוא קרא הוא עשה כל מה
שהיה כתוב, הוא סידר את הבית, הוא הכין ארוחת ערב לסוזי, רק
לסוזי כי לא כתוב שהוא יהיה שם.
הוא סיים להכין את הארוחה, הוא מצא סרט צהוב בתוך אחד הארונות
סרט דביק, אתם יודעים, כמו זה שיש בזירות פשע, הוא כרך אותו
ויצר ריבוע מסביב לשטיח ואז הרג את עצמו.
ומה היה כתוב על הסרט?, על הסרט היה כתוב "בשל קיצוצים נאלצנו
לפטר את הגיבור הראשי של הסדרה".