כשיגיע תורו של מר סתם
לעבור מן העולם
במודעה הקרובה לביתו האפור
ייכתב בגדול בדיו שחור:
מודיעים בזאת על פטירתו של אדם
שנולד והיה ומת סתם.

וכל יודע דבר יספר לשכנו
איך נהג סתם להעביר את זמנו
ויוסיף במצב רוח מעומעם:
"ההוא - סתם
איזה בנאדם."
ועל איך שלא הגשים כי לא חלם
שתמיד היה בסדר עם כולם
סתם כזה, באמצע, נו-אחד משועמם
ועל איך שהיה לא מטומטם ולא חכם
פשוט היה
סתם.

(ואחרי שיצטערו מספר שניות וישובו לביתם
ישכחו במהרה מכל העניין מן הסתם
ולא עוד יסיבו את תשומת ליבם
ולא יחשבו עליו עוד לעולם.)