(תשכ"ז - 1967)
הצל

הולך אתה בדרך
וצלך צמוד אליך,
יש והוא מאחור
יש ולצדך,
עתים מקדימך
אך תמיד אתך,
אין הוא מרפה                                                
                                                     

משנה צורתו
גדול קטן
עבה דק
רק צבעו אינו משתנה
תמיד כהה -
בו טמון
כל הלא שבך, האין
והרע.

ובלילה כשחושך
ואפלה,
אל תחשוב
כי ניצחת.
גם אתה אינך נראה
השחור כולו
הוא צלך.
היזהר בל
ישתלט עליך -
פן תהפוך
לצלך.


(א' אלול תשס"ו - אוגוסט 2006)
אני לדודי ודודי לי

לימדני איש אהוב:
"אור יכול לפעול לאחור"
ואכן מאיר את חוויית הצל
שליווני בעבר,
מאוימת, דלת תקווה.

יחד עם המלך דויד
השר שיר למעלות
מתנגנת בי ברננה הידיעה:
"הנה לא ינום ולא ישן
ה' שומרך, ה' צלך,
על יד ימינך".

על כן אשב בסתר עליון
ובצל שדי אתלונן.
ואור שופע, שוטף מתמיר
את  ה-לא שבתוכי
את האין
והרע.

ובעלטה - אדרבה,
גם שם הוא נמצא
שהרי "גם אם אציע שאול -
שם הנך"

והאזהרה
"בל ישתלט עליך
פן תהפוך לצלך"
בפלאי-נהפוך הוא,
מזמינה
בזהרורי מתיקות,
להתמזג, להשתאב כליל
באור אין סוף.
בשמחת התרת הספקות,
באמונה של למעלה
מטעם ודעת,
בהוקרה ובהכרה
של "יתרון האור
העולה מן החשך".

הו אלהי,
"סובב כל העולמין
ובתוך כל העולמין",
למדני לנסוך, לאהוב,
מאורך המציף,
המעלני על גדותיי -
בחיבור להווה , לעתיד
ולאחור - עד ראש מקדם

ובצל כנפיך תסתירנו.