נחום ונגרוב / ז'וליאן הוורוד |
הילכתי בשדות בית לחם
וראיתי מרחפת
את ססיליה הנמלה,
את יונה הנביאה,
את קורנליה השדה האדומה
ואת הנער-יהורם,
והיא היתה עטופה בצלופן
והקוקו שלה היה אסוף
בסרט.
ואני הרגתי את
ז'וליאן הוורוד.
וטוויתי סביבו רשת
קורים דקים.
וז'וליאן אמר:
דם
והתנשם קמעה והמשיך:
צפרדע כינים, דבר, ברד ארבה
ואז נהיה חושך
והיא מחתה ממצחה
דמעה שנדמתה לאגל טל
ואני קברתי את ז'וליאן,
ועל השיש הלבן
הנחתי
שושן וורוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|