[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבי רוזן
/
זב חוטם

1. אהבה היא יוונית בשבילי:
פתוס = סבל = מחלה (ייסורי אהבה)
פתטי = מתלהב = מתרגש = משתפך
הבהרה: בלי קופידון בבקשה

2. שתיים זה כמו זוג

3. זה אחד יותר מדי

4. "השפן הקטן שכח לסגור הדלת
הצטנן המסכן וקיבל נזלת"
הבהרה: זה שיר ילדים בתנאי שאין בו התערבות קונדום
הערה: אפשר למתוח את הפרשנות המינית כמו גומי של רוגטקה להפיל
אפילו ענק כמו הולמס
עוד הערה: אי אפשר להגיד על השפן שהוא סתם חנונה

5. "דוקטור תציל אותי אני מאוהב"
הערה: שיר של חורף - רגשני מנוזל להרטיב ממחטות (פרט)

6. מגושם - פיל זב חוטם בחנות פתוחה

7. פילוסוף גרמני אחד אחרי שגמר את השוט על האישה ולאחר שטרק
אחריו את הדלת כתב:
"נשים יכולות להובילני באף"

8. יהודי דובר גרמנית שיש לו מה לומר על מיניותם של עוללים עם
חלב על השפתיים
בטח יש לו הרבה מה לומר על עניין הדלת
וישיאמרו שהיו לו בעיות אישיות

9. דלת - כניסה/יציאה
כניסה יציאה כניסה
יציאה כניסה
יציאה
כניסה
יציאה
כניסה
יציאה
כניסה
יציאה
ודי
הבהרה: זה היה חפוז בשביל לא להתיש את הקורא עד הפואנטה
הערה: לא חייבים לגרום לקורא להזיע ולהגיע מתנשף לקו הגמר

10. שמיים כחולים: אני אשתדל לא להכניס לכאן יותר דוברי גרמנית
שלא הואשם בפורנוגרפיה

11. תיקון טעות: מותק תפתחי את הרגליים הגיע הזמן לשון:
אלף בית - שתי הבהרות על סף התנצלות ומזוזות למעשיי גבורה
נואשים:
א. במידה והרציונל מבטל את הסנטימנט, המשפט מבוסס על משפט שכלי
- לתת בראש
ב. משפט רציונאלי זה יכולהכניס רוח במפרשים בשבילהרחיב אופקים


12. הגיע הזמן לשון בלי קור ועם פאתוס סינתטי:
ממחטה  - מוחטה = ריר האף (מרוקאית)
סמארקטוט - סמארק - ריר האף (יידיש) / סמרטוט
פאתוס - התלהבות=התרגשות
פתאטי - רירי = מזיל ריר = מגושם
הבהרה: הממחטה משרתת גברים קשוחים שחומי עור לקנח ברעש גדול
והסמרקטוט משמש לניגוב דמעה
הערה: שוורצה חייה מואשם בפתיל קצר על כן הוא יורק חמתו לעומתו
שוורץ פשוט עולה על גדותיו

13. הערה ספרותית-קולנועית:
אין מתאים יותר מדובי גל לתפקיד שנוזל

14. יש גייזרים פראיים באייס-לנד רק במצב
של חימום מנועי קיטור עם כוסית פינלנדית קפואה כמו פולנייה בלי
גינונים מבית טוב מדורדרת מפסגת אררט

15. פולניה מבית טוב לא פותחת את הדלת לזרים:
הוא בא עם פרחים בקנה שקוף כמו אגרטל לרוקן עליה מחסנית -
"קר לי" הואמר לה
"קח סמרקטוט וסוודר" היא אמרה לו בקורוח-אימהי

16. המעוננים קובעים: היכן שהשמש זורחת לאוהבים אוהבים יותר =
בוקר טוב - לשבור שתי ביצים על מחבת עם עגבניות
קאט! בלי עגבניות לא צריך להיות כ"כ מלודרמטיים

17. קופ"ח קובעת: יש איזה היגיון להשתפכות בחורף =
זוג משמיים / עננים / רעמים וברקים / גשם
הבהרה: הציטוט לקוח מהחבילה לפנסיונר

18. השפן האכיל את נח הרבה סרטים עד שנשבר לו הזין הוא יצא את
חדרו
בטריקת דלת ושלח לשווא את העורב גס-הרוח מנבל הפה לכל הרוחות
השלום והאהבה עלו ועלו לנח ולחיות כמעט בחייהם עד שלא נותר
מנוס
מלנפנף את היונה שלא אחרה לבוא ובשורה נאמן למקור: "יש סקס
אחר"
הדבר גרם להתרגשות גדולה שהתפתחה לכדי פריצות
פסגת העלילה היא אורגיה פרועה על הסיפון וחזון הסמים
הפסיכדליים
בשמיים של לוסי עם קשת בשיער חפוף מתנופף ברוח
ויש גם כמה הערות בינים אחת מהן היא של פרשן צרפתי עם כתב
משונה:
האקלים הטורקי השפיע לרעה על חם בנו של נח וזה ניסה לפרוץ את
הדלת האחורית
פרשנות אחרת מדברת על דרמה בלתי צפויה - זברה שפשטה פיג'מה
ורצה מאוהבת במורדות האררט אחרי חמור


19. יום מעונן עד כדי הצטננות וקינוח הזין אגב התעטשות:
"אנחנו דור מזוין עכשיו מעונן" (אין קשת בענן)
נשמע נער מתבגר צועק מאחורי דלת נעולה

20. קינוח הזין הוא סימפטום להתקררות היחסים הבינאישיים
או סתם סקס אחר בימי שלום שלום







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עיון,
שפצור,
מחזור.

זוהי הדת שעל
פיה חי כל
סלוגניסט אמיתי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/10/07 12:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי רוזן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה