השקט שסביבי,
מערפל את חושי.
עכשיו אני יודעת-
אני לבד,
בין סודותיי.
שברי זכרונות מתגלים,
אל מול גופי העירום.
איך אדע שאת אוהבת,
אם לא תתני לי,
לנשום?
רוח מלטפת,
את כל הצער והכאב.
וידך עוגנת,
את כל הפחד,
שעוטף.
תחושת הכובד בלבי,
לא עוזבת את נפשי.
ואיך אדע כי את אוהבת,
כשאת עומדת,
בדרכי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.