נגיעה שקטה / לילה אחרון |
בנוף של סוף הקיץ,
לסיגרית לילה;
מאלה שמגיעות
עם נופים של אורות ערים רחוקות.
וכשהתרנגול
קרא
קריאה ראשונה,
מצאתי עצמי יושבת שם,
נשענת על פח לבן ומחמם,
יונקת עשן,
מתגעגעת,
ולא יודעת
לאן.
ובסוף,
לפני שתירדם,
ולאחר שתחלום,
בסוף,
אתה יודע
שאתה
טועם
אושר.
אושר
לילי,
מאלה
שמגיעים
עם הספקות
וחצי החיוך.
הגיע הזמן
להפסיק
להישאר.
הגיע
הזמן
ללכת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|