אומרים שפרידה היא מוות קטן, ואני קובר אותך. אומר עלייך קדיש
ויושב עלייך שבעה, אבל בעצם הרבה יותר, כי מאז שעזבת אותי אני
מת. וזה כבר כמה חודשים שאני תוהה האם קברתי אותך או בעצם את
עצמי - כי בלי הניצוץ בעיניים שלך אני כבר לא חי. ורק הרוך
בידך, המגע של גופך, וחום שפתייך, יכולים להחיות את המתים.
מאז שעזבת אותי אני תוהה מי מאיתנו מת, כי שמעתי שאת עודך חייה
ומנצנצת בשמיים של אחר. ואני - אני עודני מת, מתערבל בכפור של
עזבונך, מתבוסס בדם של הבדידות בלעדייך, ואוזני כמהות לשמוע את
קולך, את צלצול פעמוני צחוקך - ובלבד שתצחקי אלי.
החייני, כי אני עודני מת.