מכתביי בחודשים האחרונים. דברים על אהבת בני זוג ששכבו ושלא
שכבו, האמת ביניהם, אהבת החיים והאמת בהם, ניהול הזמן, הדרכה
לימודית, חברים, הצלחות, פחדים, מטרות ועוד.

אהבת בני זוג תמיד תהיה תלויה בדבר
רק אהבת אלוהים ואהבת ה' יכולה להיות לא תלויה
ובעצם אם מכירים את אלוהים וה' היא לא יכולה להיות תלויה
כי אלוהים וה' אינם תלויים
ואילו בת זוג תלויה בה' שייטיב עמה בעולמו של אלוהים תחת
שינוייו כדי שתחיה קודם כול, ועוד כל מיני
לכן כשאומרים אהבת בני זוג אינה תלויה בשינויים ובמה שיש
מתכוונים שאינה תלויה בשינויים שמשערים שיבואו, אך היא כן
תלויה שהשינויים שבאים לא יהיו שינויים בהם עצמם
-
ואולי יש מצב בסיסי שבו אדם זוכה לחוסן משינויים ובכל אופן
נשמרת אמונתו וחיבורו לארץ, לאלוהים ולה'
-
והרי אצל החופשיים, בני גן העדן, שלא הוכרחו לבת זוג אחת
לאהוב,
לא תימצא אלא אהבת ה'

רק מי שאוהב את החיים, כולל ליפול, הוא תינוק שיש לו עתיד
וצמיחה בחיים!
-
רעיון אולי נכון ממש הוא ש...
חייב לרדת כדי לחיות
צריך תמיד סיבה
לבקש למעלה כשלמטה
לבקש למטה כשלמעלה
ככה בחיים
כשאתה עשיר, בקש עניות, כשאתה עני, בקש עושר.
-
כשאתה פיקח, שתה שיכר, ולהיפך.
-
רק עשה זאת במינונים קטנים בהתחלה.
חשובה הדרגה בקפיצות.

כדי שגבר לא ירצה לעזוב אישה אחרי ששכב אתה
צריכים הן האישה והן הגבר לשאול בכנות עוד לפני כן למה הוא
רוצה אותה, ולדבר על זה הרבה
וגם הגבר צריך לשאול אותה שאלות אלו
ולשים לו שאלות אלה על ימין ועל שמאל הרבה מאוד.
וחשוב שתשובותיו יהיו במענה מהיר, ולא במחשבה ובתירוץ,
וחשוב למצוא עקביות בין תשובותיו, כלומר שיהיו דומות,
ואבחנת תשובותיו שאינן משתנות בגלל המצב,
וקונצנזוס בין דבריו לבין מעשיו, שלא יעלו סימני שאלה ותמיהות,
ושהכול יהיה ברור.

באר או מדרגה?

האם מה שקיבלתי מיחסיי עם מורן, החברה האחרונה, הוא "מדרגה"
שאני יכול לקחת ולהשתמש במקום אחר שלכאורה אותו אני מעדיף
יותר
או שזו "באר" שעליי להישאר לידה ולקבל ממנה את ההשקיה שלי כדי
שמה שקיבלתי יישאר

והרי בטבע המקורי לא היית מוצא מדרגה אלא רק דברים שאפשר לדמות
למדרגה כמו הר
אך במציאות היום יש גם יש מכל אלה

ניסע פעם אחת למדבר ונראה

אך בכל אופן זכור לי שכתוב בתורה שאישה ששכבת עמה עליך לשאת
לאישה
ומצד שני אתה יכול לגרש אותה אם תרצה

ואולי מי שאתך כל הזמן להיות החבר הכי טוב שלך
הוא אלוקים
וצריך ללמוד וללמד את זה היטב מגיל אפס

נגיד,
כמו עם המאמר שבו כתוב שמי שמברך מים, אורז או דברים אחרים
משנה את המבנה שלהם ככה שמבחינה מולקולרית ייראו טוב יותר
ואולי ישפיעו על החיים של האדם הצורך אותם
כך
אני אברך ברכות לחבר הכי טוב שלי
היחיד שנאמן
היחיד שהיה ובגללו כולם פה כולל אני
היחיד שנמצא פה וכולם פה כולל אני
היחיד שיהיה ובזכותו כולם יהיו פה כולל אני
ה'
אלוקים

הבנה בסיסית בדרך לאושר:
העולם לא חייב לך כלום
הוא היה כאן קודם

הבנה בסיסית בדרך להצלחה:
כדי להצליח לעשות משהו
היטב ולאורך זמן ושייכנס לראש
צריך להתחיל ללמוד אותו מהסוף להתחלה
מהמטרה
ואז לדעת שכדי לעשות את זה צריך לעשות את מה שיש צעד אחד קודם
וכדי לעשות אותו צריך לעשות מה שהיה צעד אחד לפניו
וכך הלאה
זה הרבה יותר קל
מאשר לזכור מה בא אחרי מה
כשאין מטרה
כי כשאין מטרה
לא יודעים מה צריך לבוא אחרי השלב הראשון
כי אין שמץ של מושג לאן צריך להגיע
אז המסקנה היא שצריך ללמוד דברים מהסוף להתחלה
למשל כשרוצים ללמד מישהו משהו אז צריך להגיד לו למה בכלל כדאי
להקשיב לנו
ואחר כך מה אנחנו ממליצים לו לעשות, איך זה ייראה
ואחר כך להגיד שכדי להשיג את זה צריך לעשות את זה
וכדי להשיג את זה, צריך ללמוד את זה,
וזהו. זו הדרך.
כמו שקל יותר לפתור מבוך מהגבינה הצהובה אל העכבר!

חוק בסיסי הוא שחשוב להיות הכי מוחצן שאפשר
כלומר להביע מה שחושבים
כי כך מקבלים תגובה מהסביבה
תשובה או תגובה אחרת
אמיתית
ואז לומדים על המציאות המתקבלת שיש לאותם עניינים אמיתיים שיש
לי

הצלחה אחת מלאה אומרת שהכול מוצלח בחיים כי דברים קשורים
בדברים
כישלון אחד מלא אומר שהכישלון נוגע בעוד כמה דברים ובעצם
בהכול

הפחד הפריד ביני לבין האישה ש"אני רוצה"
הוא זה שהפריד אותי עד עכשיו
והוא זה שמנע ממני להצליח בקשר כזה, ולהאמין ש"אני יכול"
ועכשיו
השינוי משתדל לבוא

אנשים עושים כל מיני דברים
יש להם כל מיני מטרות
אך ההישרדות אינה כלולה בהם
לכן
אני
בתור מעוניין בהישרדות מעל לכול
למרות שעדיין לא התחלתי לנוע ממש בכיוון
חושב שצריך לשים את ההישרדות במקום הראשון
ואז להחליט החלטות בחיים
שילכו בקו אחד אתה

הרי ברור שהמציאות בחוץ נכונה יותר מאשר המציאות בבית
שהרי בחוץ יש הרבה יותר דברים שברא בורא העולם
ובבית יש הרבה יותר דברים שיצר האדם
אז האם אתה שייך לטלוויזיה
או שאתה שייך לבורא עולם?
האם אתה שומע, נחשף, לומד מסיפורים שממציאים אנשים
או שאתה שומע, נחשף ולומד מבורא עולם? מהאמת?

התנהגות נוגעת לא נוגעת

אם נעים באוזן לנקות אותה עם מקל הצמר גפן
כך שהמקל רק נוגע לא נוגע
מדגדג ונוגע רק בשערות הקטנות המקנות על האוזן
ואם נעים לבחורה בעור העדין שלה בפנים
כך שהמקל רק נוגע לא נוגע
מרחף ונוגע רק בנוזל הסיכה, ודרכו משפיע על העור

אזי, האם הדרך הנכונה לנהוג באנשים היא לגעת לא לגעת בהם
וכך הם יהנו ממך?
כמו שאנשים אוהבים מסתורין, גילוי חלקי בלבד?
נשמע מעניין.
או שאולי רק אנשים עדינים כמו חלק מהבנות אוהבים את זה
ואילו אנשים חזקים הם כמו עור עבה
אבל גם עור עבה אוהב מגע מרפרף
המגע המרפרף עושה נעים וצמרמורת
המגע החזק מעסה
אזי, אולי הגילוי של כל הדברים הוא מעסה, לעומת המסתורין
המדגדג...?

וכל דבר ייעשה באהבה רבה ובהתרגשות
כאילו הדבר נפלא מאוד
וכך יגדל לו
ורק יאמין ויאהב
ולא ישמע לעצות רעות
ויחיה טוב
בגבולות הטוב הרחבים

חום זה לא צחוק
חום הוא אחת הסיבות שקיימת אנושות
ואם החום זז, גם רוני הקטן יזוז אתו
להתרגל אליו בדרום "החם והדוחה", כפי שיקראו לו חלק מהאנשים.

חייבים להיות חזק 'באנגלית ובאקדמיה' או חזק 'ביהדות ובארץ'

בשביל חיים ארוכים כמו בתקופת התורה, אולי צריך רק לשטוף ידיים
ולא לשטוף את הפרי מהחיידקים הפשוטים הטבעיים שעליו, כדי שנהיה
חזקים מהם תמיד, כלומר שנתחשל בכל אופן? וכדי שאם משהו קורה,
אז שנפסיק לשים בלגאן כימי על הפירות.

בשנת בוקר שהייתי חייב לעשות
חלמתי שאני לא עוזב בחורות כל עוד אין לי מישהי אחרת
כי חבל לי בשבילך ובשבילי
וכשקמתי וישבתי על השירותים להתפנות
עלה בי לנסוע לערבה לראות מי שם ולראות בבנות המקום

בגיל 13 חשוב מאוד לעזוב את הילד
ובגיל 12 את הילדה
ולא לחנך אותם יותר
כלומר הם לא יהיו עוד עול על ההורים
הרגשתי שאם יש התערבות בחיים מעבר לגיל הזה
הם יוצאים מפוצלים ובעייתיים לעצמם
והרי גם כתוב ברוך שפטרני מעולו של זה
זה אומר שצריך להרגיש את העול
ולהיות ממוקד לסיים את החינוך עד גיל זה
ואחרי זה צריך כבר להיות עצמאי
והכול בסדר אתו
וזוהי תקופה שהוא עדיין גובה
והוא כך יכיר את עצמו
פועל בסביבה חדשה ומשתנה בעוד הוא משתנה בעצמו
וטוב שכך
שידע איך לשנות ואיך להגיב לשינויים
גם כשהם קורים יחד
והרי מרכזיות השינוי בעולם כבר ידועה
שמשנה ההווה הוא ה' בעצמו
והשינוי הוא עיקרון קיים למען החיים

מעט מהטענות להיפרד מהחברה האחרונה:

תמונה (שהראתה לי באינרנט) - אי התאמה, הטעיה
נגיעה (נגענו לפני שאהבתי אותה כך) - פיתוי לא מבוסס לקרבה
תפיסה (לגבי מהי אהבה) - הגדרה שונה לאהבה
-
חוסר שיתוף - כשהיא עוברת משבר, אני מחוצה לו
-
המראה שאותו אני מחפש אינו עניין של יופי אלא של שובע וסיפוק
ממראה - ובשלב די מוקדם כבר גיליתי שזה לא קורה

כדאי מאוד שאדם ישרת בצבא הישראלי
כלומר בקרבי
ואם לא שירת בצבא במסלול קרבי
כדאי שילמד ממישהו שכן היה
ממישהו טוב
להגנה על עצמו
ועל סביבתו החיונית לו, כמובן

אני לא יכול למצוא את הכיוון שלי
אני לא יכול להמציא לי דרך
אני צריך כוח חיצוני
אחרת אני תמיד אבחר בדרך הקלה
-
מה יהיה המדריך החיצוני שלי?
אולי אחת מהאפשרויות הבאות:
תורה, שממנה אני יכול לקחת רק רמז אחרי רמז בינתיים
עיקרון השינוי, וכל עקרונות הפיזיקה או מהחיים בכלל, רמזים מכל
צעד לימודי
שיחות עם ההורים בדרך, ושילוב כל זה
אישה, עזר כנגדי, יחד עם שילוב דברים או רק היא?
-
לא יודע
אבל אני כן יודע שצריך מאמן, מדריך
והוא חייב להיות לא אני, הוא חייב להיות חיצוני

אולי לכן כתבו את התורה? היא הרי מדריך חיצוני לאדם, וכתובים
בה דברים שלרוב גם ברורים לנו כטובים

ניהול הזמן

בדיקה מה יש ביומן
הקצאה של זמנים מדויקים לכל דבר
לכל דבר יהיה הזמן שלו
ואין ערבוב
למצוא את כל מה שאני עושה
היום אעשה רשימה של הדברים
ומחר אתן זמן ושעה לכל אחד

זהו בינתיים