מתבוססת בכחול הכחול
הזה, הדומם,
השותת.
איפה אתה?!
וכבר הגלדת כל כך יפה,
או שכך היה
נדמה
לי.
אין לי מה לתת,
לא יודעת
איך לקחת.
.
.
.
והימים ימים טרופים
מעבירה זר קוצים ריחני,
רוחני (תודה לך, אהוד),
ביני לבינם לבין עצמי.
נורא עצוב,
אנשים שמעשנים ביחד לבד.
אבל אצלי - הכול לבד.
הם יודעים?
והימים ימים בודדים, בקושי
שלושה ימים
שאני שונאת את עצמי.
חתיכת הספק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.