שוב מבליחה בי אותה תשוקה לעלות להר,
להתבודד לקראת המילה. הכמיהה
לרחוץ גופי בריחה, לבוא אליה
בטוהרה, זכה וברה.
לשקוע בתוהו מסמא
לטבול הנוצה בקסת
לברור קו קו ולפסל
מילה, שורה, פסקה. שתהיה עץ ופרח.
עולם מבריא. פסגה.כאילו את ברוכת שמו
ואלוהים בשער מלווה.
ומשה עלה להר. שב
ולוחות הברית בידו ולא ראה
כי קרן מצחו והעם סגד
לעגל. הלב גמגם מהלם
לראות מה נהיה.
שוב אותה תשוקה לעלות להר לקראת המילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.