בפינה חשוכה במרכז השכונה
יש ילדה הלובשת שחורים
היא יושבת לבד מחזיקה חולצתה
שקרעו וברחו גנבים.
איש לא ראה, איש לא שמע
צעקה של תמימות שנגנבת
ורק הלבנה עוד תטיל את אורה
על ילדה חשוכת אלוהים.

בין הבנק האדום לירוק לכחול
עומד כספומט לא לכסף,
יש שם איש עם עיתון שמכריז עליות
כשהוא מחטט עוד בזבל.
בין אורות הניאון של חנות הבגדים
לשלטים ענקים לביטוח
חבוי לו עולם, של אנשי רפאים
בו האל הוא עיוור כמו הרוח.

בכפר לא מוכר באמצע המדבר
יש ילדה שנותרה ללא בית
היא עומדת צופה במכה הקטנה
שהרסו וחתמו השוטרים.
איש לא ראה, איש לא שמע
את בכיה של ילדה שנחרבת
ועוד החמה היוקדת מעל
ראש ילדה חשוכת אלוהים.

בין הבנק האדום...

בצומת גדול בחסות חשיכה
עומדת פוסקת רגלים
ילדה צעירה, חצאית אדומה
שדפקו ושילמו ספסרים
איש לא ראה, איש לא שמע,
אך עליה כולם כבר יודעים.
ורק הפנס הבודד פא יצרח:
יש ילדה חשוכת אלוהים.

בין הבנק האדום...

אז אם אין אל בשמיים
שיפקח ת'עיניים
בוא נתפוס ת'גורל היתום!
אל תרים ת'ידיים,
די לזעוק לשמיים,
בוא נהרוס פה הכל!
ונברא מחדש עם מכחול.
ונחזיר לשמיים את צבעם של המיים
ונחזיר לילדות את האור