|
צואה היא נפלאה,
אמרח צואה על גופי ואצרח: איזה ריח!
הריח יהיה נורא.
הריח יהיה מסריח.
אנגב ישבני עם אפרוח,
אפרוח צהבהב ופלומתי.
אפרוח חום.
אפרוח מסריח.
אקרא לזרעי: ריח! ריח!
והוא ישיב לי: אידיוט, אידיוט.
לא אכנע ולא אשכב על משכבי לישון.
ישבני בוהק בחשכה.
ישבני בוהק בחשכה,
לחיצה אחת: הבהוב קבוע.
לחיצה שניה: הבהוב לסירוגין.
לחיצה שלישית: חשכה.
וחוזר חלילה.
האפרוח גם הוא חצי אוטומטי:
לחיצה אחת: ציוץ.
לחיצה שניה: צווחה.
לחיצה שלישית: שקט.
ולא חוזר חלילה. |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.