הבכי נפסק רק כשאתה
נרדם
ובבוקר הוא שוב חוזר
לא שוכח לבקר
וכשאתה עצוב ממש
הוא לא מופיע,לא בא
פתאום הוא מופנם
פנימי
כשאתה מנסה להדחיק זיכרון
הוא נוזל
טיפה בודדה על לחי ורודה,
תמימה
"רק שאף אחד לא יראה"
אתה מתחבא
וכשהוא בא
אז לעיתים זה בכוח
פורץ אותך
שובר לרסיסים
לפעמים נראה לך שתטבע
מייסורים
טיפות פורצות
מלוחות
לא שוכחות לצרוב על הפצעים
לפעמים הוא מתלבש לאירוע חגיגי
באדום
מטפטף מבפנים
מחסה את כולי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.