הכול נדמה כל כך שונה,
הכול נראה הפוך.
האם זאת באמת המציאות?
בוחנת את פני השטח, אולי אמצא דבר טוב.
הימים עוברים ואיתם השנים,
כלום לא משתנה,
אתה רק הופך זר,
אתה כבר לא שלי.
מעולם לא היית, הכל היה חלום אחד גדול שלי.
חושבת וחושבת מה עשיתי שכך כואב.
המילים, המבטים, העיניים
המתיקות שבך, הכול התפוגג ונעלם עם השנים.
גדלנו, התבגרנו, כל אחד הלך לדרכו.
השם שלך פתאום נמצא בכל רחוב, חנות, או סתם מכולת.
אולי עוד אפשר לתקן? יכול להיות,
לא אדע, אך גם לא אנסה.
טעויות רבות עשיתי בזכותך, אך למדתי לא לחזור לשם.
אוהבת, אוהבת ורק אוהבת.
לא אדע לעולם האם אחרת היה אפשר, רק אלמד לשכוח אותך.
לא יודעת מה עוצר אותי, אולי עצם הידיעה שאתה כבר עם אחרת?