היה זה הניצוץ בעיניך שהצית את לבי. דיברת על רגשות ועל אנשים
בריאים בנפשם, שרוצים לצחוק ולהנות מהיין, מהאוכל ומהמוזיקה
הטובה.
סיפרת לי על אמנות ועל מקומות רחוקים וברגע של התרגשות גדולה
כוס היין הריקה התהפכה ומיהרת להרימה ולומר שעכשיו אוכל לספר
כי בפגישה הראשונה, אתה הפלת את כוס היין. אך אני הייתי מרותקת
בתוך הטירוף הזה שהיה בעיניך ושפתותיך שמעזות לומר כי אתה
"בריא בנפשך", ורק כשהסבת את תשומת לבי לאותה הכוס, רק אז
הבנתי שהיא נפלה וגם אז ראיתי רק את הטירוף שיוצא ממך מרוב
התרגשות לספר את שהיה לך לומר ולזכות בהבנה גדולה ובמבט כמה
להמשיך ולשמוע את מנגינת תחושותיך ודעותיך. התאהבתי, נבהלתי,
ידעתי שדומים אנחנו אך טירופך היה גדול משלי ורצית אותי שבי
אחריך ואני רציתי אותך שבוי בי. ואהבנו והיינו יחד ורוב הזמן
לחוד כי היית צריך זמן לכל עיסוקיך וניסיתי להבין ולחכות
בסבלנות לקוביית הזמן שלנו יחד. ובכל פעם שנפגשנו אתה היית
מחפש לראות אם עיניי עדיין מספרות לך אהבה והפסקת להאמין כי
אני רוצה בטובתך. איך מסבירים לך, איך מראים לך שאני אתך, רוצה
לבטא את האמנות שלי ולתת לך לבטא את האמנות שלך. רוצה לרקוד
אתך את הריקוד שבו נסתחרר ולא יהיה אכפת לנו שכולם לוחשים, "מי
הם הזוג המוזר הזה" ומתוך רגישות גבוהה של שנינו לסביבה אנחנו
נקלוט את מחשבותיהם ונצחק שנינו בצחוקנו המתגלגל ואז הם יתחילו
לצחוק גם בלי להבין מדוע ונלך יחדיו למקום חדש וכך אט אט נפשיר
את כל האנשים הקפואים, שצחוקם עצור ושפיותם מדומה. כי זה היה
הטירוף שבעיניך שהפיל אותי בקסמך, זו הייתה ההזמנה לחופש אמיתי
שפיתתה אותי וכלאה אותי לעולם.