כשהתחלנו את הקשר לא היה לי מושג,
שאחרי 10 חודשים הלב שלי יהיה כה מודאג,
הכל טוב באהבה שלנו, שום דבר לא רע,
אבל זה לא מה שיחשבו אחרים וזה מה שנורא.

הוא חתיך עם אופי טוב והרבה אהבה מעניק,
ממש כמוך, הוא יודע ברגעים עצובים אותי להצחיק,
תמיד הוא נמצא קרוב, תמיד אותי הוא שומע,
ואני מרגישה שהעולם יפה כשבי הוא נוגע.

אבל אז הוא סיפר לי שהוא בדואי ולא יהודי,
ולמרות שטיפה כעסתי, זה לא משהו שעצר בעדי,
המשכתי לאהוב אותו, אבל אז היה משהו שלא נתן לי מנוחה,
איך יגיבו אבא ואמא? איך תגיב המשפחה?

היום אנחנו חוגגים 10 חודשים עם עצב וכאב,
לא יודעים אם האחרים יתייחסו למה שבלב?
אז נכון שיש סכסוכים בין יהודים לערבים,
אבל זה צריך למנוע את העובדה שאנחנו מאוהבים?

עובדה שטוב לנו ביחד ושהכל מושלם,
עובדה שהוא נתן לי את כל מה שבלבו קיים,
למה אי אפשר לשים את הסכסוך בצד?
ולהישאר איתו לתמיד, להישאר איתו לעד?