רִחַפְתִּי לִי לְמַעֲלֶה, מַבִּיט אֶל הָעוֹלָם
חִפַּש-ְתִּי הִזְדַּמְּנוּת, בָּדַקְתִּי אֶפְשָׁרוּת
גַּם אֲנִי רוֹצֶה כְּבָר לִהְיוֹת
יֵשׁ לִי עוֹד דֶּרֶךְ לַעֲש-וֹת
מַסְפִּיק כְּבָר עִם רַעְיוֹן, רוֹצֶה לְהִתְגַּשֵּׁם
עָבַרְתִּי עוֹלָמוֹת, רוֹצֶה לִהְיוֹת שָׁלֵם.
אַתָּה וְאַתְּ, בָּרֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה
הִתְחַבַּרְתֶּם, הִזְדַּוַּגְתֶּם, יְצַרְתֶּם לִי פִּנָּה.
ש-ָמַחְתִּי בְּלִבִּי, הִנֵּה שׁוּב אֲנִי חוֹזֵר
אִמָּא טוֹבָה, אַבָּא טוֹב, מָה כְּבָר חָסֵר?
אַךְ אֲבוֹי, אֵיךְ זֶה קָרָה?
לֹא לְזֶה צִפִּיתִי נוֹרָא.
חַיִּים קָשִׁים, כְּאֵב וְאַכְזָבוֹת
מַחֲלוֹת, כִּשְׁלוֹנוֹת וְכָל מִינִי זְוָעוֹת.
מָה כְּבָר רָצִיתִי? מָה בִּקַּשְׁתִּי?
רַק לַשּׁוּב וְלַחְווֹת, זֶה מָה שֶׁחָלַמְתִּי.
לֵילוֹת וְיָמִים חִפַּש-ְתִּי תְּשׁוּבָה
הָפַכְתִּי וְהָפַכְתִּי עַד שֶׁהִתְבָּרְרָה הַסּוּגְיָה
זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁחִפַּש-ְתִּי
לְשָׁם בְּדִיּוּק כִּוַּנְתִּי
מִתּוֹךְ הַסֵּבֶל נוֹלָד הַשִּׁעוּר
הֵבַנְתִּי שֶׁהִגִּיעַ לִי ניעור
עַכְשָׁו אֲנִי חָכַם יוֹתֵר. הֵבַנְתִּי.
בְּפַעַם הֲבָאָה לֹא אֶשְׁאַל לְאָן הֻזְמַנְתִּי.
|