"זקוק למזור? איזק יעזור!".

זה קרה ברודוס, פנינת העולם,
שם פגשנו את איזק שמיטיב עם כולם,
כמו אב אוהב שדואג לבניו
את הכול הוא פותר עם חיוך על פניו.

הוא הביא אותנו לצפות ב"אלמנות השחורות"
הקודרות, שקבורות בביתן בעודן בחיים;
אחר-כך לטברנה לקח, שם "צעירים" בכל הגילים,
ללא הרף עולצים, נעליים חולצים, מקפצים על שולחן
ופוצחים בפולחן של ריקוד ה"סירטאקי",  
(זו חובה, מה שמוכיח שהשולחן מאיכות טובה!)
וה"אוזו" זורם כמים, ורק אני משתמט כל העת
(אצלי המים זורמים כאוזו);

אנו יושבים באוטובוס שיסיע אותנו לשדה-התעופה;
איזק מנופף לשלום - לא שמח ולא עצוב -
ונראה כאומר לי "אני בטוח שתשוב",
ואין לי ספק שהוא צודק.