שנינו עומדים ניצבים
בין ההכל ללא-כלום.
צועדים על גשרים
שבין החיים והמוות
השנאה והאהבה.
הגשר בינינו מט ליפול
ולא נותר במה להיאחז.
מאבדים את הרגע,
מאבדים את הרגש,
מאבדים את השפיות,
בקיום הלא מובן.
ואנחנו הכל,
ואנחנו לא כלום,
ואנחנו אם בכלל...
ובכל התוהו ובוהו,
ההריסות והחורבן,
נדמה כי רק לאהבה
יש אחיזה במציאות.
היא המגשרת בין הקצוות הרופפים,
היא המעניקה תחושה של חיבור
לתפיסה הבלתי מובנת של היקום.
והיא אשר נותנת לנו
את הכח לחיות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.