מנסה להתפרק, להתנתק מהעולם שאותי מוחק.
הלחץ והדרישות, השחיקה התמידית,
שגומרים אותי בצורה כה איטית:
ויכוחים עם אחרים, רגשות מכבידים.
לכן יש לי את הזן, ה"אין" ששומר עליי מאופס.
כך אני נח מהכל, נרגע, מכוסה בשמיכה עבה
של רגש.
לרגע אני נקי, מטוהר, ריק מכל השאר,
רק אני והמילים שלי.
עוד מעט חוזרים לחיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.