New Stage - Go To Main Page


ישבתי במסעדת שאלתיאלי
ושאלתי את אלי מדוע ישבתי,
ואלי ענה לי בסמליו שלו שלי,
שרק לו ולי ידעתי.

ישבתי במסעדת שאלתיאלי
כי אותך ראיתי כולי,
רק אותך ראיתי.
היית כה מלאכית רק
אותך ראיתי כולי.
עינייך ושפתייך ואפך וגופך
הרך וכחולות כל כך,
והחולצה האדומה שלך,

ישבתי במסעדת שאלתיאלי
ואלי אמר לי שבאתי לראות רק אותך
ואכלתי אותך במסעדת שאלתיאלי,
עד שלא יכולתי לאכול את האוכל
של שאלתיאלי

כי אכלתי את עינייך הכחולות
ואת שפתייך ואת מבטך הרך והמופתע
לראותני,
וכאשר היא הלכה לשירותיה,
החברה שלך, שמאחור נראתה
לי כל כך זקנה ובלה ומלפנים
היתה יפה שכמותה וטובה
ונעימה לא כמוך,
אבל בדרכך.

חיבקת אותה כשנפרדתן,
היה לי רגע של שמץ
של סלידה בין נשים.
ולא ידעתיך,
כמה אהבה רכה זרמה ממך
אל מבטך, אל מבטי.
כמה רכה וכמה מזמינה
אלי
במסעדת שאלתיאלי,
וכמה רצית שאבוא להתחיל איתך,
כמו כולם.

אבל אוריאל הוא אל,
שאלתי אלי.
הוא אל שאיננו כמו כל האלים.
אוריאל הוא אל
במסעדת שאלתיאלי.

ואולי לעולם לא נתראה עוד,
כי כך ברא אלי את מסעדת
שאלתיאלי.

ואולי שאלתי את אלי,
ואולי תזמן לי אותה שוב כדי שאוכל
לאכול אותה שוב
במסעדת שאלתיאלי,
לאכול אותה ממרחק,
לאכול בעיניי אותה,
את נשמתה,
לא את גופה.
ישבתי וסעדתי את ליבי
במסעדת שאלתיאלי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/10/07 16:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוריאל זוהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה