גומעת ברגע רוחניות מתורבתת
הנושבת מהכנרת
הקסומה, המהממת.
שמות גדולים מסותתים באבן
מנשיבים אל בין שערותיי
קמצוץ מהגדלות הזאת,
אולי זה נקרא שיגעון.
ברגעים כאלה,
מהולים שיגעון וגדלות ורוחניות מתורבתת,
אני מרגישה גדולה לרגע, אפילו ראויה-
להימנות עם השמות הגדולים החרוטים על הקברים המפוארים
רחל, נעמי שמר...
עם הכביש משמאלם והכנרת מימינם
אותם שמות גדולים מצאו לעצמם מקום של כבוד
טמונים עמוק בין היומיומי המאובק
לבין רגע של פלא עוצר נשימה
מסמירה היא את שערותיי במימיה המשכרים.
רגע כזה שנמשך לעד- מנוחת עולמים ראויה לשמה. |
