פותחת חלון לשמש סתווית, זה סתיו אצלי כל השנה.
מחכה לבואו, הרחוק של האיש, ההוא שאף פעם לא בא.
את ליבי עוטפת רוח קרירה, השמש רק לוחשת לאוויר הסערה.

מבט חטוף לאופק נראה כה מפחיד,
רוצה אותך לנצח, רוצה רק לתמיד.
תדע שלא שכחתי, וגם לא אשכח,
איך תמיד אמרת "אוהב רק אותך".

שנה כבר עברה אך הסבל נמשך,
בחלומות הגעגוע, מופיע מלאך,
מלאך שחסר לי, יותר מכל דבר,
הלב נורא שורף לי, אז למה כה קר?

דמעה אחר דמעה, זועקת "תחזור",
איך חיים בלעדיו,מתקשה כבר לזכור.
עוד נפגש, כן זה יבוא,
מבט לשמיים, תפילה בשבילו,
שמור מלמעלה, עליך, עליי,
רוצה בך ליגוע, לחבק בשתי ידיי.

לבי יידלק לנצח כנר נשמה,
מחכה לבואו, של קרבן המלחמה...