קורל שטיין / בפשטות |
בסוף יום ארוך
מדברת בעד עצמה.
כשהאיפור מוסר
הגופייה הצמודה
מוחלפת בחולצה גדולה
המכנס ההדוק
מוחלף בבוקסר
החיוך המזויף יורד
השפתיים מתיישרות
המעטה הקשוח מתמוטט
העיניים שבות לעצבות האופיינית
ההרהורים שבמהלך היום
נדחקו לאחור
מוצאים את דרכם
ולא נותנים מנוח
האנשים שהקיפו
מתפזרים לאיטם.
בשעות הקטנות של הלילה,
לבד,
נותר רק המובן מאליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|