27.02.07-27.03.07
לשוב אל נקודת האמצע
להביט ממרפסת היוצאת מאחוזת הפרספקטיבה
לחון עצמך אל כף זכות
השיר נשכח
אם אותו לא שרים
מזכירים
זאת חובה עם כל הכנות
וגם אם לא עמדנו בכל העולה בדמיוננו מה היו ציפיותיה
מדוע לא נקשרו כל קצוות הסרטים של סיפור האהבה
נמשיך לשיר לה
וגם אם היא נעלמה
נמשיך לדבוק באמת
והאמת היא שאהבתי אותה
ועל כך חותמת אני
זאת חובתי וגם אם הפסדתי
זכותי לצעוד בשביל האהבה
וגם אם לבדי נותרתי להתמודד עם חסרונה
ישר אמשיך לצעוד בה עם ראש מורם אל השמים בתקווה
ואם אתעה בדרך
אמצא עצמי בשוד ושבר כלי
תמיד אחפש את השביל הקורא לי בשמי
לשוב אל נקודת האמצע
להביט על כל הצומח לאיטו עם השנים
לחון את הנע העונה התחלפה השתנתה
הכל עובר
גם שעת משבר
להמשיך לחפש אותה בשבילי האהבה
עם כל הכנות זאת חובה
היו ימים
צרחות צרחו בי
צעקות איומות
צווחות כאב
על המר והמתוק
היו לילות
סהרורית רדפתי אחר הקולות
ניסיתי לדלות טיפת הגיון
הצעקות אותי העירו
לא נתנו לי לישון
היו זמנים
עליהם צרחתי בחזרה
ניסיתי לגבור על אמת פשוטה
היה פה משהו בלתי נתפס
צצה אל העולם קושיה לא מובנת לא פתורה
היו רגעים
רציתי לברוח
לעזוב את כל הבכי והמרור
לסיים מבלי לפצח את הקוד
להרפות מאחיזת המציאה הלא קשורה אלי עוד
היו שניות
פרס תנחומים למפסידות
בכיתי על מקומי במציאות
באחריות ניסיתי כל שיכולתי בזמנו לאמוד
עם השנים גדלתי לומר לכל הצורחים לי בראש
לא
עד כאן
לא עוד
אם היא תרצה
היא תחזור
היו פעמים
שהלך לי והצלחתי
והיו שלא הם המשיכו לצעוק
הם לא יודעים להסביר
עדיין חדשים כאן בחיים
הם צורחים ובוכים
כשלא נוח
כשרעב אוחז בהם
כשהם זקוקים ליחס
לא ניתן לתקשר איתם עם מילים
אפשר לשוחח איתם מבלי לשמוע אותם משיבים
הם לא יודעים להסביר
עדיין חדשים כאן בחיים
אז למה ומדוע הישנים
כל אותם הנמצאים כבר שנים
לא מוצאים עדיין את המילים
וממשיכים לצווח
ואיך זה שלא לומדים
להסביר את הרגשות החונקים
למה תינוקות נשארים תינוקות כל החיים מבלי לפרוח
זה כל כך מעייף להסביר את שיש
זה מתיש לדלות את המילה הנכונה שתפייס
מתסכל להתנסות בכל כך הרבה דרכים שונות אל השקט שנקטע
אל הטוב שהיה לפני רגע
למה ומדוע מתוך אוצר מילים
בוחרים ברגעים קריטיים אחדים אקראיים
ואיך זה שנענשים ונשכחים על אי בודד
על שלא יודעים לדוג באופן קבוע
למה תינוקות נשארים תינוקות כל החיים מבלי לברוח
תברחו מהאי
בכל דרך
תהיו גדולים
היא כל כך פחדה פחד מוות
נאחזה בחרדה ללא שליטה
סחררה כל דבר אשר לידה
ממש כמערבולת מסוכנת
ואני כך יצא עמדתי קרובה
ללא רצון לא שלי לא שלה
עפתי הרחק מימני ממנה
טסתי לחפש לי דרך חזרה
היא כבר לא קשורה
היא רק דוגמה טובה
לתיאור השנה שעברה לי בשמי התכלת
ממש שנה טובה
ואני זוכרת התרסקויות על קרקע בוערת
נחיתות אונס די עלובות ללא הוצאת הרגלים מקובעים מהקופסה
השנה התקבלתי לקורס טייס
השנה קבלתי כנפיים
טסה כמו גדולה
ממריאה אל על בתנופה
נוחתת בעדינות עם רעידות כמה
חוזרת לעצמי לאט
ואינני יודעת אם היא עדיין מפחדת
שם למעלה כל יום אותה מחפשת
אולי באמצע טיסה אפגוש בטייסת אחרת
לא אכנס בה לא לא
מסוכן שם למעלה
אחכה לראות איך היא נוחתת
ממש פחד מוות
זהו
כאילו לא היינו כלל
הכל נמחק
לא נותר שמץ קטן מהאור הגדול שנכנס
הנסתר שוב נעלם
זהו
התחלנו יפה
משחק מקדים די מפתה
ליטופי גוף ואגו
כניסות ויציאות
אור גז מה לא
עד הרפיה מוחלטת
זהו גמרנו
עכשיו נותר לקום להתלבש
לכסות להסתיר שוב עד העלמה מוחלטת
לצעוד כאילו לא קרה דבר
לא פתחנו כלום
לא ראינו
לא עשינו כלום
סתם מיששנו
לא הסתדר לנו
לא עלה בידנו
לאחוז
אז עזבנו
בעצם את עזבת
אני עדיין מפנטזת
קבלתי חופש מעצמי
טוב לי ככה להתענג לחוש עדיין את האור הגז שתפסת
זה נכון שנעלמת
אני עדיין המומה
לבד מתרגשת מהנסתר שלך
בעצם דפקת לי את הצורה הנאה שהייתה לי נותרתי דפוקה
נדפקתי
זהו
לאחר ההרפיה חשתי דפוקה משום מה לפני כן חשתי בטוחה
לאחר כל הרפיה לובשים שמלה שונה להסתיר את הנעלם שהיה
ואין סוף לדפיקות ולדפוקות
גם הרפיות לא מרפות
אמרתי לה לא להרפות
להמשיך לכווץ את הפות
אמרתי לה לא לעזוב את ידי
לתת לה להמשיך לנסות
אמרתי לה כל כך הרבה
אז שתקתי
בדממה יצאתי
היא שמעה שעזבתי
כשניסיתי לחדור חזרה
שם נדפקתי
פספסתי את הנקודה שלה
לא עלה בידי למצוא את הידית בכל הנסתר שבה
תמימה שכמותי שרתי לה
פתחי לי פתחי לי
ניסיון שני לי הביאי
היא פתחה
פתחה עלי פה מפה ועד שם
זהו
גם הרפיות עוברות
ואנחנו דפוקות נשארות
אוכלים בננות
מקלפים וזורקים קליפות לכל כיוון
נוגסים בהנאה ביס ראשון
מסיימים עד הסוף חשים חובה לגמור הכל
ואני נותרתי בים של קליפות
מנקה שאריות
את שקי הריק מעמיסה
בכל הזרוקות מסביב
יורדת על ארבע לאסוף
וכאילו אין פחים יותר
עברתי את המכשול
החלפתי תפקיד
אני לא בננה
אני לא זרוקה
אני קיימת בתור המנקה
אוכלת גויאבות
אך זה כואב
לפחות לא זורקת שום קליפות למנקה אחר
הכל לכבד
ביס ראשון די סובלת
שיניים שוברת
אחר כך מתרגלת
נהנית מהטעם הלא ברור היטב
מתחשלת
כבר על בננות לא חולמת
טעמן חלף לי
רק מנקה או מחליקה
לא נופלת בפח
וזה לא אני
אפילו לפח כבר לא משליכים אותי
מתי הסיבוב של הגלגל הענק יגיע לנקודת ההתחלה שלו
מתי שוב אזכה לסיבוב נוסף
זה די מתיש כך סתם להיות תלויה באוויר
בואי כבר להזכיר לו להשלים
מתי יהיה לי שוב נחמד
להביט על העולם מזווית אחרת
אני חושבת שאת צודקת
רק בואי להיות חכמה יותר
את שם
ואת מתעקשת
שאני כאן
זה לא מרגיש לך בסדר
את שם
ואני מהרהרת
מה לא בסדר
מה לא בסדר
את שם
ואת מתעקמת מתיישרת לא מגמישה את כבל הקשר
לא מוותרת
לא חוזרת
אני כאן
שבה ואומרת
בואי כבר להזכיר
יש גלגל ענק שלך ממתין
אינך רואה
דמות מסתירה הכל
היא חברה אלייך בשעתו
לא רצית בה
חשת בודדה והיא הרגישה תחושתך
אינך רואה
את בצילה עומדת
קרן אור בך לא זוהרת
דמותה מכסה כל כולך
לא בשבילך היא באה
רק בשבילה
והיא תאמר לך הכל
תמכור את כל יקיריה
תמיס ליבך בחסר לך כל כך
היא משטה גם ליבה ללא ידיעתה
והיא תנסה בכל דרך
להסיר דרכך מימך
היזהרי ממתיקותה
היא אותך תדביק
את עתה לא רואה
דמותה בך התערבבה
ימים חיזרה אחרייך
חשבונך גדל אצלה
מכפיל את עצמו יום ביומו
נוסי מימנה
חזרי אל עצמך
ואם טעות ראו עיניי
ואם שגיתי בה
היא לא תפריע לך
לצאת אל השמש
היא תשמח באושרך
תרפה מידך
תלך לבדה
ואף תאמר לך תודה
אינך רואה
היא אותך מעכבת
וכאילו באה להעביר זמנך
וכאילו זמנך לא היה עובר גם בלעדיה
אינך רואה
דרכה לא טובה
לכי לדרכך
לבדך
משהו קרה
החום עלה לי
הייתי חולה
חולה מאוד
לא ידעתי מה קרה לי
לא הייתי כהרגלי
המחשבות איבדו פיקוד
המפקד נדבק נדפק גם קיבל חום
הייתי אבודה
אבודה מאוד הלכתי רחוק
לא הבנתי איך כל זה קרה לי
האם נדבקתי מאחרת
האם גוף זר בי חדר
הזיכרונות צפו עלו בי ללא חסות על יצירת השכחה
קפצתי אל הים להתקרר שחיתי בין שברים פסיפסים מהעבר
לא יכולתי לאסוף דבר
המשכתי לחתור בכל הכוח בקריסת מערכות טוטלית
הייתי גמורה
גמורה
החום ירד
בהדרגה
אני על שתי רגלי צועדת
חיה חופשייה
החום מאוזן עתה
לעיתים קר
אז אני לבד מכסה
אני אולי אלרגית
רגישה למגע זר
הקטן שהיה מרמז על הגדול
אם נקלט טוב והובן
דלת חדשה תפתח
בידך מפת דרכים
אליה
אולי היא תהייה עסוקה
שנים לימדוה לא להמתין לך
הציצי בה מעת לעת
תני לה לחוש
שאת נעה בסביבתה
לא עוזבת אותה
כל הפחדים שהיא פחדה בחייה
כל הכישלונות כולם
כל הרצונות שנפלו על פניה
כל האכזבות כולן
שזורות בשרשרת מקיפות דמותה
רק אל תתייאשי
יום יבוא והיא תפתח
תקלוט אותך
תחרוז גם לך
תנסה איתך
ללכת
הקטן מרמז על הגדול
והינך כבר גדולה
רק אל ייאוש
אל תעזבי אותה
הניחי לה להיות
ותהי גם את
יום יבוא והיא תצא לנוח
תפליג אל אי אחר לנפוש שם לצרוח
שם היי לה הד
אני עוד כאן
הזמן שלי בשבילך לא ממהר
ויבוא הערב ויצאו לה הכוכבים
את שפתיה בשפתך תחושי
הגיע זמן לאוהבים
לא סתם עמלים ועובדים
רק הסבלנים הסובלים יודעים מתיקותם של החיים
יוסי בדת ילד סולידי
יוסי סולד ילדות דלות סל סולידי
ליוסי בת לסבית
לבת ולד
יוסי סב בלדי בתולי
בוס לבת
די לסבית די
בי ולי לב סול
ידית לתו דו
סדי לידי
סוד סי סוד יסודי
דת סולידית
בל לוב סולדת
לוד דליות דלי תל תלי
לסבית דוסית
די לסוב יוסי
לסייד סביל ידית דלת בית
בילו סובל לבד
לד
לו בת לסבית
לבת ולד
בול ידו בסדו בלי סוד ידו ביוד
די לסבית די
דת לסול לדו לסי
ביס דוסית ביס
יוסי סובל
ביס דוסית ביס
די לסבית סולידית די
בל ילדות לסוב לבד
ביסולדית פה
כשאת חוצה את הגבול
רואה ששם כמו פה
אותם שמים
אותם כוכבים
ירח לא בורח
עדיין תלוי לו הרחק מחייך וזורח
כשאת הולכת לשם
מתרגלת לצד השני
הכל פשוט יותר
לומדת דרכו של אחר
מילים תומכות בגשר קצת רעוע
תלוי במשקל החבילות העוברות לצד השני
לכי לשם כמו שאת
עם כל החפצים שארזת לבד
קחי איתך כסף זר
כרטיס טיסה הלוך ושוב
לכי להנות לראות עולם
שובי אל ארצך נהדרת
אמרי כייף לטוס לשם
לא לעולם רק כתיירת
כשאת חוזרת לכאן
זכרי שזמן חלף
גשם שטף בתים ושבילים
שמש לבלבה עצים ופרחים
רעפים התבלו טפטופים חדרו
טחב עלה גם על יצועך
כשאת שבה לכאן
ספרי מה קרה אותך שם
עברי על הגשר
עם משקל סביר ללא פחד
לעולם אל תהי רק נחבאת אל המילים
עומדת תקועה במקום נושאת את ההולכים ושבים
יחידת פליטה מזיון
אחת שהתפתחה
הוסיפה תאים והחסירה
צמחה לרוחב ולגובה
אגדה מהלכת על שתיים
מענטזת כשמתחשק לה
אחת בתולית שזויינה
נשלחה לזיין בחצר המלכה
היום מזדיינת לא מזיינת
x נעלמת אחת ממיליונים ועוד כמה
התחילה מכלום
מזרע עלום
ברחמה של אחרת חיפשה התפתחות לא מובנת
לא הצליחה לחדור לה להבנה
לשכנעה
להמציא מטרה משותפת טובה
גדלה להיות משרתת בחיל מזוין
פולטת מהר לכל כיוון אפשרי
רוצה לכבוש לעבד פיסת אדמה השייכת למלכה
ללא הצלחה
לא צומח לה דבר ללא מים בגל עצמותיה במידבר דמה
x נעלמת
שבה לנקודת התחלה
לשאול y נעלם
משפגה לה האחריות
נותר להסתדר לבד
לשלם לבעל מקצוע
או לקנות חדש
אין ביטוח לכל החיים
ככה זה כשעוברות השנים
משתמשים נהנים חושקים ושוחקים
הבטרייה מפרישה רוצה לצאת לחופשה
מי יחוס על הישן ההרוס
מי יזכור את היותו צעיר את הריגוש
בחנות קטנה לא נח על המדף אפילו שעה קטנה
להוטים להשיגו בכל חפצם וכספם רצו אצו אחריו
נעטף באריזה צבעונית יפיפייה
מזל טוב על הרכישה החדשה צהלה ושמחה
בכל כפתוריו לחצו להזרים יונים בו
לתפעל כל קצוות יכולתו
כל היום צחצחו גופו
למדו וקראו אודות הנפלאות שבו
אהבו אותו
יותר מכל דבר אחר
אותו אהבו
עד יצא לו אח אחר
משוכלל חדיש בעל יכולות לעשות יותר
זה דרכו של עולם
נלחמים להשיג אחריות בזמן
כל אחריות פגה
כל תאבה נעה
לא נשאר דבר כשהיה אתמול
רק זיכרון
לזכרם של כל הנשכחים
חי
צומח
דומם
ואיזה גוף אבחר לי
להיכן כדאי לזרום
לאן הכי כדאי לצאת
איפה יהיה לי הכי טוב
באיזה מקום אנצל הכי טוב את כישורי
מבלי שאחוש מנוצלת על ידי גוף גדול מעלי
היכן אצליח לממש יכולתי להזין קטנים מימני במזון בריאותי
לאן אצא לומר את שאהבה נפשי
איפה כדאי לעמוד באור להציג עצמי
באיזה תפקיד שחור או לבן
פרופיל שמאל או ימין
איזה שיר אבחר
נעימה ברקע
או
צליל מכוון
מה את בוחרת
מה את רוצה
איזה גוף אלבש לי
גבר או בחורה
אולי חיפשת אסטרונאוטית
אולי רצית גנן
אמרי לי איזה גוף אלבש לי
ואצא אלייך מחר
אשת חיל בעלת מתקנים מרהיבי עין
נזרקתי מגני תערוכתה
יצאתי שדודה ברמתי לאשקלונה
להביט מה יש בה
מתי היא נפתחת
ומי עוד בא
חשוך קצת ברחבה
למרות כל הפנסים שבה
במרכז בלרינה מסובבת
בשמלתה הארוכה אותם מושכת
גמדים אוחזים קצוות לשונה הארוכה
הולכים לאיבוד בגזרתה
אשת חיל מי ימצא
באשקלונה ימצא אותה
מוציאה עיניים לכל הצפון
אם יחפש טוב
יראה גם איך מוציאה היא לשון
חנוק שם עד אפס מקום
צפיפות אוכלוסין באור ניאון
שאלתי להביע עצמי בה
לחוש רוח סחרחרתה
מצאתי עצמי לבדי מסוחררת חולמת על ראשון לציון
או זיכרון יעקוב או עכו איפה חיפה יפו בלילות
עד שקמתי וצעקתי אין על המתקנים של כנרת
רק כנרת עושה לי טוב
שעון רודף אותי
מתקתק לי דופק
לא נותן לי לשמוע
מחשבות אחרות לפתח
צועק הוא לי
הזדרזי
סטופר ענק מימדים
נעלם בשטח
גונב לי זמנים
מריץ שניות מול העיניים
איך אראה כך נכון
איך אבחר לי
בעל כורחי
חושבת עליו
איך נושא הוא תקוות
איך נכנס לחיי
בעל כורחי
מבינה אותו
מלטפת דמותו
עד יעבור הזעם
יבוא האות
סימן בי יקבע מזל
שעון יתחיל מאפס למנות
יעזוב אותי לאנחות
חיפשתי בארוני
מכנסיים משלי
רציתי לגוון לשנות
לחוש בד שונה
לא כמו שיש לי
להרגיש איך זה להיכנס אל רגליים של אחרת
לאן ייקחו אותי זוג לא רגיל לי
שאלתי ממנה מכנסיים
לבשתי כשהיה לי קר
רציתי לשלם לה
אך ידעתי שמחירם יקר מפז
הצעתי זוג משלי להחלפה נאותה
היא סירבה אוהבת היא להתחמם רק עם שלה
שאלתי ממנה רק מכנסיים לא תלבושת מלאה
צעדתי בדרך חשתי הבדלים
אותה מידה לנו ובכל זאת הרגלים שונים
לקחו אותי לבית אחר אל מיטה זרה
ישנתי בחמימות הרגשתי אותה קרובה
קמתי אל בוקר והיא איתי נוגעת לא נוגעת בדיוק מוזרה
היא הסכימה לתת לי זוג משלה
חשוב שאזכור זאת ויהיה מה שיקרה לי בדרכה
שאלתי ממנה מכנסיים
כיבסתי לאחר שלבשתי והשבתי לה חזרה
תודה לה אמרתי את חברה טובה
ארוני לך פתוח בכל יום ושעה
רק שאלי ממני והשיבי במהרה מבלי לקרוע להשחית בד בבד ברוע
הגזרה
מכנסיי כה אהובים עלי
גם אם יש ישנים ופשוטים ערך עליון להם בכל עונה ללא תחליף
שאלתי ממנה מכנסיים
ואולי כל רצוני שתלך במכנסיים שלי
זמן רב עבר
ועדיין לא שאלה ממני דבר
ללכת לעבוד בכיף
לקבל משכורת
לחייך כל הדרך אל הבנק
לקפוץ למכולת של שמחה
לקנות קפה ואפילו נס גדול
סוכר כפית קטנה וכוס
לרוץ הביתה
למלא את הפינג'אן
להרתיח את המים
להזמין חברות
ולחכות
בסוף מישהי תבוא
זה חייב לקרות
היא תבוא עם חברה
מיליון פרפרים יכנסו איתה אל הדירה
ואת בקול די מתרגש
מבלי יותר מידי לחשוב
תקראי בשמה...
איך את שותה...?
כולן מגיעות לי אל אותו המקום
אומרות יפה שלום ולא להתראות
לכל אחת לוקח זמן שונה
לגלות לי שכלום לא משתנה
אם היו שואלים אותי בזאת בשעה
כמה זמן אני נותנת לזאת החברה
הייתי עונה כמו תמיד
יום יומיים איך שהיא תחליט
ואני נמתחת עם הזמן
מתגמשת עד כמה שניתן
והיא מותחת אותי ומותחת
לא נמתחת
לא נמתחת
כולן רואות רק את עצמן הכי טוב
אומרות את שרוצות לא מתביישות ברוב הזמן
לכל אחת שם שונה וספר אהוב לכל עונה
לגלות לי שכלום לא השתנה
אם היו שואלים אותי בזאת השנייה
כמה הייתי בה משקיעה
הייתי עונה כמו תמיד
את הכל מבלי לחשוב כלום הכל זמין
ואני נמתחת כל הזמן
מתקפלת מתעגלת עומדת דום מתכופפת נערת גומי שחבל על הזמן
והיא מעבירה זמנה בלעמל אותי ללא רגש ללא תום
מתפעלת לא מתפעלת
חסרת פעילות די מוחצנת
עד שאני נקרעת
חבלי לא עמדו בלחץ
הן קרעו אותי
הן קורעות אותי
ואני נקרעת
מרפה מידם החמימה ושוכחת
חוזרת לעצמי
ושוב נמתחת
כל כך הרבה ציפורים
עפות מעלי
ואני לא יודעת איך קוראים להן
לשבת כאן
כל כך יפות שבא לקרוע את כל הנוצות
לגעת בלבן
ציפורים קטנות שרות לי על אתמול
איך לא יודעת אני לעוף אל ארץ רחוקה לנדוד
ציפורים קטנות אותי מרגשות
אורחות לרגע קט עד שנעלמות
כל כך הרבה שירים שרתי בחיי
בציבור ובחדרי הקט
ואני לא יודעת איך לשיר לה לאחת
שאני כאן מחכה לה לבד
כל כך הרבה קורה ברגע קט
איך תשלים איך יהיה לה זמן
ציפורים קטנות אותי מרגשות
לא עומדת במבחן הזמן צופה לבאות
ציפורים קטנות עפות ומתחלפות
איזה מזל איזה מזל שהן יודעות
אמא אמרה לחכות לחתונה
לתפוס בעל למשוך אותו לחופה
אמא אומרת שהחיים קשים
כולם סובלים מחיי הנישואין
אמא לא יודעת
שמפעם לפעם
כשאני הולכת לישון
הן נכנסות לי לתחתון
אבא כל היום מתפלל אל ה'
שישלח לי זיווג למהדרין כשר
אבא איש צנוע חכם ורגיש
לא אומר לי דבר בנושא הוא חושש לילדה להכאיב
אבא לא יודע
שהילדה גדלה לדעת דרך גבר באישה
ממש מתחת לאף מבלי שהוא ירגיש היא אל חיי חדרה
תעתועים מפתים חלומות מתוקים
שיגעונות פרוצים יציאות ופחדים
חשקים אסורים חונקים יצרים בחגורת צניעות מעור תנינים
דמעות משקות אדמתי הקדושה
לבת מלאו מיליון שנה
ועדיין לא התחתנה
אמא אל תהי עצובה
בלתפוס בעל אני לא ממש טובה
אמא ממש לא נעים לי להראות לך את כל התמונה
איך החיים הלמו בי בלי כל בושה
אמא אל תשאלי אותי מדוע זה קורה אולי תבדקי בעיתון לאישה
איך זה שהן נכנסות לי לתחתון כשאני לו מחכה
אבא יקר אני כה מבולבלת
רוצה כל כך שתפילתך תענה תתגשם אלך אל החופה כלה לבנה לתפארת
כל ישראל
אבא אהוב כה עצוב לי עצוב
מרחק כה גדול מפריד בין אהובה לאהוב
אבא תתפלל לא רק בשבילי אלא למען כול הבנות שבעולם ובמיוחד על
המושכות
תחתונים לוחצים מתפוצצים גומי נמתח נקרע על עור מאוד רגיש
סימנים מודיעים כי היו שם עזובות בודדות המחפשות חום בליל סוער
מקפיא דם מזמין
ידיים שלוחות לכל עבר רק שמישהו יתפוס ימשוך את הדלי מחושכו של
הבור המצחין
תפילות מתפללת אבא תפילות שמישהו יציל אל עליון הגדול מכולם
שירחם על כל התחתונים הזרוקים הקרועים הנמתחים פה מסביב
מי ישמור על מי מפני מי
מי יתפוס ידי
שבתחתונה בתחתונים שלה לא אמצא רק את עצמי
לא בא לי בעל מגן דוד
רק אני נשארתי
אישה ללא בעל
שולחת יד אל המושכות
ודוהרת
דוהרת
דוהרת
ממש בת נהדרת
אם עניין אותי מאוד
והיום לא מעניין אותי מה שעניין אותי
אז אולי כדאי שלא אתעניין היום בכלל ואז לא יהיה לא מעניין
אם לא אתעניין היום בכלל אז מה אעשה
זה מעניין לגלות שהעניין כבר לא קיים
אז מה מעניין היום
אם אמצא לי עניין שיעניין אותי בעתיד ויישאר קיים
זה יהיה מעניין
אז מה יהיה מעניין כל הזמן
מעניין
אם אמצא מעניין שיעניין אותי כל הזמן זה יהיה העניין הכי
מעניין שקיים
מעניין מה העניין
אז מה העניין?
רק שלא יהיו כמה עניינים
כולי תקווה שלא אצטרך לחפש כמה עניינים בבת אחת
ואם אכלתי אותה ויש כמה עניינים בבת אחת ולא מעניין אחד
מעניין
אני חייבת קודם לבדוק אם קיימים כמה עניינים בבת אחת
ממש הסתבכתי היום
אז מה העניינים?
אם אומר שרוגע ושלווה אוחזים בי בכיף
ספינתי שטה לאטה על מי מנוחות
קרן שמש מלטפת פני הלאות
אשקר
ואולי כדאי שאתחיל לשקר
למכור אשליות לכל עובר אורח
לאסוף סביבי עדת מאמינים
שימחאו לי כף כשאצא מהמסכים
אם אומר שזהו רצוני
אשקר
כבר לא מחכה
שייפול האסימון
ולא נותרו עוד אסימונים
היום הכל עובד על אלקטרונים
כבר לא ממתינה לה בפינת הרחוב
שתעבור לפתע ואראה זיו פניה מחייכות
היום חיה כקופה שקופה בכלוב בגן חיות
באים ילדים עם אמהות
זורקים עלי בוטנים וכל מיני הפתעות
אני מסתובבת ומראה להם את התחת האדום
כשהם לא מבחינים מפלחת להם את השעון
חושפת שיניים מאוזן לאוזן
גונחת כמו משוגעת
חולמת בתוך תוכי על החופש באפריקה
ומטפסת על סורגים קרים עושה להטוטים
כבר לא מחכה לבני אדם שיפתחו רב בריח
כבר לא צועקת אל אלוקים שיפקח עיני עיוורים
גם הוא יושב במרומים
מחכה בשקט
לנפילת אסימונים
זה פתטי
או פטתי
פיוטי משהו
לא רוצה כבר לדבר איתה
זה נגמר לי
חציתי את המדבר לבדי
קשקשתי על חולות מעלליה
באה הרוח והעיפה הכל
על מה לא דברתי
בכל תחום נגעתי
גם השגתי גבול אחד או שניים
מה יצא לי
כלום
אני יצאתי מזה בגדול
וזה הכי חשוב
אל תשלחי אותי שוב אל השממה
מכירה אני את השמש הבוערת שם ללא רחם על אדמה
אל תזרקי אותי לשוב על צעדי
הכל עף ברוח
וגם אני
בואי נדבר חופשי
על כלום
כי לא נשאר דבר
הכל עבר
אני אלך לי
לאן אינני יודע
אני אחפש לי
את מי שינענע
לא יעזוב
לא ישתוק
לא יסתיר
לא יתבייש לעמוד דום
אני הולכת ולעולם לא אחזור
ואת תתביישי לך כל חייך
במדבר שתיקתך
ואת תחפשי לך מים להשקות צימאונך
תזכרי שעברתי והצעתי לך את כל הבאר
ואף בקשתי למשוך בדלי למלא לך למלא
תתביישי לך במדבר החלומות האבודים
זאת בחירתך
אני אותך קברתי
עם השנים חול עלייך ערמתי
ישבתי עלייך שבעה ימים עשרה שבועות שנים עשר ירחים
ואת יצאת עלי בבוז
וכאילו גם לקבור זה אינו סיפור פשוט
אז אספתי לבנים
אחד על אחד בניתי עלייך קיר
עם השנים החלתי לצייר עליו פרפרים
חלמתי בלילות ובימים על בריחתם אל החופשי
אל מחוזות נפשי הנעולים בך המתעקשים לסגור אותי
ואת יצאת עשית לי פרצופים
וכאילו אני לא טובה בלקשקש קשקושים
עדיין אינך רוצה להישאר קבורה
יוצאת וצצה מתי שמתחשק לך ולי אין תרופה להזיה
זאת לא אני
אני אותך קברתי בדיוק כמו שביקשת מימני
זאת לא אני
אני את קברך לא פוקדת יותר ממש נעלמתי
זאת לא אני
הן, הן שבאו והוציאו גופתך לאור היום
הן, הן רוצות מלחמה ולא שלום
שלום לך אהובתי המתה
גם אם תצאי לחפש אותי
אותי לא תמצאי לבטח
גם מלחמה היום לא תעזור לך
אני עזבתי הכל
למרות הכל
רציתי לשיר לך
רציתי לחרוז
לבוא עם פרחים
לחייך ולקרוץ
רציתי לרקוד טנגו
רציתי אותו לסבול
לצעוד צעד ועוד צעד קדימה
ואחד לאחור
רציתי לדגדג לך ת'פיטמות
רציתי לנשוך לך ת'טוסיק
רציתי לצבוט לך בישבן
רציתי אותך לאהוב
את החלת לחשב
כמה עולה לך חיוך לאלתר
כמה צעד ניתן למדוד
מלפנים ומאחור
את התחלת גם עם אחרת
רצית לבדוק אם את מושכת
רצית למעול לבגוד לבזות את אוהבייך
לקחת ממש הכל
ביאסת לי ת'אהבה
היא מבואסת לא רוצה כבר כלום ישנה
רציתי להעיר אותה במצלתיים
והיא בבאסה כבר יותר משנתיים
ביאסת לי ת'אהבה
היא מתחבאת לא יוצאת מהפינה
רציתי למשוך אותה בכוח
והיא מבואסת לא מאמינה בעצמה
ביאסת לי ת'אהבה
קרעת לה ת'צורה
רציתי לטייל יחפה על חוף רטוב
רציתי לחוש בכפות הרגליים דגדוגים של עוד
רציתי למשוך לך בשיער
רציתי לזמר לך שיהיה רק טוב
את התעקשת שאני לא הגברת
שיש בה את העוז איתך לעלות ולרדת
את החלטת לבד שזהו ונגמר
שאין עוד על מי על מה ועל למה בכלל לשאול ממש בזבוז וחבל
את ביאסת לי ת'אהבה
הוצאת לה את כל המיץ ללא רגשי אשמה
את ביאסת לי ת'אהבה
הוצאת לה את כל המרץ על כלום והיא בבאסה שחבל על זמנה
נקניקיה
זה מה שאת
פחדנית
ועוד כל מיני דברים מבאסים שהמציא לו הזמן
רצתי למראה
לחפש אותן
בנעץ מבטם חשה זוויות עקומות
מי ינקה להם את המראות
מי יוביל אותם לראות נכון
אדם
בהשתקפותי לא ראיתי תוספת
על מי מביטים כששפתם יורדת
את מי הם רואים כשמשפילה מבטי
מה הם רוצים שאהיה
אני הם היא או הוא
בת אדם?
חייכתי למראה
במבוכה
אותי לעולם לא יראו
במבטם
אותי אולי יחושו
כשאגע בם
עזבתי את המראה
חזרתי
להשתגע איתם
לעשות ולקבל
קרניים
זה נכון
את לא תאמיני
עד כמה היא ביישנית
וזה לא שיש לה מה להסתיר
וזה לא שהיא ילדה קטנה
היא פשוט כל כך מתביישת
על כל המילים ששמעו אוזניה
כל המעשים שראו עיניה
ולאן היא תצא
מה יחכה שם שאין בתוכה
עדיף שיתייבש בצימאונו
ימתין לנועזת מוחצנת מימנה
וזה לא שהיא מפחדת מהססת לא שלמה בעצמה
וזה לא שזקוקה היא לדחיפות מרפקים קדימה הלאה
היא מתה מבושה
חשה לא שייכת ממתינה לתורה
אז יצלצלו פעמונים רק לכבודה
היא תצא לבושה כבת מלך רעננה
בצעדים קלים תרקוד מחול זמר
עיניה יאירו פנימה בתוכה
אז לא תתבייש להיות יחידה תמה
זה נכון
את לא תאמיני
אמרו לה לא פעם
במשכנך היי מלכה
צאי בבוקר אל הגינה
לגדל לטפח
להיות עסוקה
אמרו לה גם שיכולה היא לבקר את השכנה
לכבד במאפייה להנות בחברתה
למדוד מילותיה
ללבוש שמלה נאה
אמרו לה לא לצאת מהגדר
ללכת שם בעולם הגדול לאיבוד להתפזר
אמרו לה מסוכן שם ויש חיות טורפות
נחבאות הן אל הפינות האפלות
אמרו לה לשמור על עצמה והיא אחת ויחידה
היא לא שמעה
היא יצאה מגדרה
לחפש אהבתה
אם תראו אותה בדרך
אם תזהו אותה
אמרו לה בבקשה
שתחזור לבית שלה
שם אהבתה לה ממתינה
מהרגע שיצאה מגדרה
האהבה עודנה באותה הנקודה
רק לה מחכה
רק לה מחכה
סיפור לא פשוט
כשהדלק נגמר
ואין תחנת פז בסביבה
נסעתי לי בכיף מביטה על הנוף
ים ים גדול במערב
חולות בקצהו האחד
בצד השני קו אופק רחב
יד חופשית לדמיון לנחש מה יש שם
בקו אווירי רק פסיעות כמה ונוגעת בה בחמה
בשטח לא אמצא לבטח את שראיתי אותה שוקעת
בטוח עסקתי בתפילה נושנה
כשראיתי רכבך תקוע על מדרכה
אמרת לי
נסעתי ללא מטרה
נגמר לי הדלק
אין חיה בסביבה ולא נפש
למלא טנק המתרוקן בכל מטר
אמרת לי
רעבה אני לפת לחם
גם גרוני יבש ואין מוצא
לא מוצאת דבר למלא בטני הרעבה
לא עוצרת אני לכל אחד
חסרים חסכים בכל דרך למלא מחפשים את שאזל
לא לכל יד יש בה לשלם את שהזיעה אתמול בשביל המחר
לא כל זרוע קשורה באמת אל העורק המזרים בה דם
משהו בה נגע בי
אולי צליל קולה הזכיר לי
יצאתי מרכבי למלא כל משאלתה
יצאתי מעצמי להיות כל אשר בקשה
הגיע הלילה כוכבים חגו מעלי
מסתבר שנרדמתי בשולי הדרך
עצרתי למישהי לא מזמן
היה חסר לה דלק
היא נעלמה ואין לה זכר
כמו הים בחושך ללא שום אופק
נותרתי לגעת בחולות
להאמין שהוא נמצא קרוב
יחזור עם אור ראשון
בוקר בא
אני תקועה
אין חיה בסביבה
אין תחנת פז שעונה לנפש אבודה
רק ים גדול מלא דגים
סיפור לא פשוט למצוא בו את הדלק המתאים
לפתוח דלת חדשה
להיכנס אל הלא ידוע
לצעוד רק עם אמונה
שיהיה טוב
לומר שלום
להתמודד עם אתגרים חדשים הנשלפים במפתיע
להיות בהיכון לתפוס את הרגע בזמן הנכון
לזרוק מילה טובה להאיר את הצד המחמיא
לחייך כשהלב נקרע מהיסוסי המוח הקודח מחפש נפט שואף את הכל
להבעיר
לומר שלום
היה לי טוב
זה מוזר עד כמה שלום מזמן סוף והתחלה
זה מבלבל לא לדעת לאן הוא מוביל אותך
פעם אמרתי לה שלום בקלילות
לא חשתי מועקה כלשהי המבשרת תמונה עתידית
כשניסיתי לומר לה שלום בשנית
הסתבכתי וכאילו המילה שלום אבדה לה באיזו תפנית
וכאילו לא נותר שלום אחד בכל ארמון המילים
לא יכולתי להוציא הגה ולנסוע ממנה
אחזתי אלם דפקתי נלחמתי רק שלא תעזוב אותי
גלגלי מוחה בטח עבדו כהלכה
היא אמרה לי שלום
ונעלמה
לומר שלום
הדלת פתוחה
את תמיד יכולה ללכת
ולשוב בחזרה
זה נכון
לא צודק
ממש אמת לאמיתה
כך היה
לא חכם
זה נכון
מהצד שלה
לא נאמר דבר
כאילו אין שם עמדה כלשהי
במה לעלות עליה
לומר נכון לא נכון
להתווכח
זה אמת
מהצד שלי
תרועות חצוצרות מבשרות על פזמון מתנגן זה לא יכול להיות
אהבה נושבת בכל פינה נוגעת גם בה ולה
בכל מקום שהייתי עליה חשבתי
דאגתי להזכיר לה בכל יממה
עודני כאן חיה שלמה
זה נכון
הצד שלה
נעלם כלא הייתה
תמונות נשרפות בדממתה
כאילו לא נולדה אל העולם הזה
כאילו לא פגשה בי לא נגעה בדבר
זה אבסורד
עד כמה זה נכון
ממש כמו חלום
שלא התגשם באורו של יום
לא צודק
זה נכון
חלום טוב חלום שלום
נמאס לי לקטר מבלי לזוז מטר
זה מכאיב מידי לדעת שאין ביכולתי לשנות
זה עניין של לקבל את המצב כמו שהוא
וכאילו הוא גשם שיורד ללא כפתור עצור או פאוז
מסתובבת כבר שנים בחנות צעצועים
מביטה על הבובות בגדלים השונים
מעולם לא קבלתי את הבובה שרציתי
ולא אני לא עוסקת בגנבות
השומר כבר החל לסרוק הליכתי
בודק האם מכניסה דבר מה בהיחבא לכיסי
מצלמות עוקבות אחרי בכל מסדרון
ואני שרויה בדיכאון די עמוק
לא חשקה נפשי בצעצוע אחר
רק בובה אחת ולא יותר
לא בקשתי לצאת מהחנות לעבוד
שיהא לי מספיק כסף אותה לקנות
הבטתי בה בבובה עצובה
איך לא יכולה היא לבוא לקראתי ממש תקועה
ראיתי אמהות מעמיסות עגלות בבובות
לא פייר לא פייר ממש קטע מייסר
במה שונה אני מכל הבנות המקבלות במתנה בובות
להביט בשתי עיניה
לומר לה כמה היא יפה
לא לשקר לרגע
לומר אמת שלמה
כשהבוקר בא להאמין שהיא בנמצא
כשתפכח עפעפיה להישאר אחפוץ לא לברוח בריצה
מילותיה ידהרו עם מילותיי אל מקום משותף
לא רוצה למצוא עצמי לבד זה ממש לא נחמד
לחרוז איתה חרוז אחר חרוז לענוד לשתינו ענק שווה יחיד בכל
השוק
מה בקשתי מה
גם אני רוצה לאהוב
מתי יגיע היום
אפסיק לתהות ממש לשבור ראש
מדוע לא הולך לי להמשיך לסבול
איך זה שאני יוצאת מהמחול
בזמר אינטימי עד כמה נשבר לי
לוותר לה כל הזמן
מתי יגיע היום
אתאהב כל יום כמו באותו היום
לא אשבור את כל הכלים
אצא מהקשר בבאסה של החיים
על אי התאמה איומה שחשה בדידות נוגעת
תפסה אותי ממש לא מוכנה שרה על אהבה נשכחת
גם אני רוצה להיות נאהבת
גם אני רוצה לאהוב על אמת
כשאת אוהבת מלחמות את שורדת
משכללת נשקך מחמשת משמנת
כשאת אוהבת מלחמות את לומדת
אסטרטגיות דרכי פעולה נסיגה התקפה
ואני סתומה לא לומדת מלחמה
לא משנה מה פוגע בי אני מאוהבת באהבה
נופלת כואבת צועקת משתוללת
קמה מנערת קופצת באוויר מחייכת
הכל נשאר איתי
ידי עדיין לצידי
רגלי לוקחות אותי
תפציצו אותי כמה שתרצו
לא תוכלו לחסל אותי
כשאת גדולה את זונחת מלחמות
פחדים לא מובנים מפענחת קולות
כשאת מתמצאת בסביבה
מכירה כל שביל אבן פנס המאיר בחשכה את גדולה את גדולה
ואני סתומה לא נשארת בסביבתה
די זמן בכדי ללמוד אותה להיות גדולה
מחליפה שבילים סימנים מחפשת מקום מתאים
להניח אהבתי חופשייה לדרכה בסלולים בעמוקים בצלולים במרחפים
הכל נשאר איתי
גם היא תקועה בגופי
עד שתפציצו
עד שיתפוצץ
עד שתפרח לי
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.