זה כמו להפר את דממת החדר
באמצעות רימון יד מיושן
משהו במבטים חותך חזק
דרך רקמות רוח עמוקות.
כמו אותו בחור צעיר
שחצה את הרחוב למולי
כשפניו וכתפיו מטולאי חבורות
וגלדי דם יבשים.
עצמות לוויתן כחול
מתפוררות בין נימי עיניי
לתוך ים ההכרה הגדול
חטי פילים מכחילים באפור.
אני יוצא החוצה
כדי להגיע פנימה
אל מרחבים שטופי אור
אל אדמת איי יבשות כבירה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.