אני רואה רכב לבן במראה נוסע מאחורי, אני מאט כמו תמיד ונותן
לו לעקוף בשביל להצליח להציץ פנימה, רק בשביל לגלות שגם זה לא
האוטו שלך.
הכמיהה הזאת לראות אותך.

מחפש אותך ברחוב, מחפש אותך בכבישים, מחפש אותך במסיבות.
אפילו עובר ליד הבית שלך כדי לנסות להגניב עוד מבט אחד.
מה אני אעשה בכלל כשאראה אותך?

אני מתחת לבית שלך. הרחוב ריק. מרחוק אפשר לשמוע את דרך נמיר
רועשת.
אני מחפש את החלון של החדר שלך ולא מוצא. לא הייתי אצלך כל כך
הרבה זמן שאני כבר לא זוכר אם זאת קומה שניה או שלישית. אני
מסתכל על הבניין ממול,  אותו בניין שראיתי מהחלון של החדר שלך
בפעם האחרונה שאני זוכר שהייתי אצלך, כשעישנתי סיגריה ואת
התעצבנת שאני מסריח לך את כל החדר. זה לא עוזר לי למצוא את
החלון הנכון. אני בוחר חלון אחד בקומה השלישית ומחליט שהוא
שלך.
החדר שלך חשוך, החלון טיפה פתוח. האוטו של אמא שלך חונה מול
הכניסה לבית. כנראה שאת שם, בתוך החדר.
חושב לעצמי שאם היה אפשר למתוח חוט בין הלב שלי ללב שלך עכשיו,
הוא לא היה צריך להיות יותר ארוך מ 20 מטר. אני מרגיש קרוב
אלייך. זה עושה לי טוב לרגע.
הקרבה הפיזית מרככת את הגעגוע.
פתאום נדלק אור בלובי של הבניין. כמה שניות חולפות והמעלית
נפתחת. אני רואה אתכם יוצאים. אני  מכבה את  האוטו ואת האורות.
אתם הולכים לכיוון האוטו שלך. החושך של הרחוב כמעט ולא נותן
לי לראות אותך. את לוחצת על הכפתור בשלט והאוטו מהבהב,  הפנים
שלכם נצבעות בכתום. את מנסה לפתוח את הדלת של האוטו, אבל הוא
עוצר בעדך וסוגר אותה בחזרה. הוא מצמיד אותך לדלת של האוטו
ומנשק אותך בצוואר. הוא נוגע בך. מלטף אותך בבטן. יש לי
צמרמורת. בתוך השקט הזה אני כמעט מצליח לשמוע אותך מחניקה
גניחה חלשה.
מייללת כמו חתלתולה.
הוא עוזב אותך, לוקח צעד אחורה וממלמל משהו. את מתקרבת אליו
ומנשקת אותו,
ממלמלת משהו בחזרה. את נכנסת לאוטו והוא, מדליק סיגריה והולך
לכיוון הצד השני של הרחוב, לאוטו אחר.
השקט נעלם והצליל של המנוע שלך מהדהד ברחוב. אני מניע גם את
האוטו שלי.
את מנסה לצאת מהחניה  ונעצרת עם האוטו לרוחב הכביש. את מסתכלת
שמאלה ורואה אותי, ממצמצת לנסות להבין אם זה אני ומרימה את היד
לקראת עוד נפנוף קר לשלום.
אני מדליק את האורות של האוטו, את מסתנוורת ומסתירה עם היד את
העיניים.
אני לוחץ על הגז ומכוון את האוטו שלי לכיוון שלך.
אני מספיק לראות 50 קמ"ש ואת הפנים שלך מקרוב  לפני שהפגוש של
הרכב שלי פוגש את הדלת של האוטו שלך.

עכשיו לא רק לי כואב.