הגיבור התעורר בבוקר ואכל קורנפלקס. הוא יצא לריצה קלה ונפטר
מכאבים בצד שמאל (מהסוג המוכר) תוך כדי שהוא רץ את הסיבוב
האחרון. מגיע לו. רק מפגר אוכל קורנפלקס לפני שהוא יוצא לריצה.


החבר הטוב של הגיבור יצא לנקום את מותו, אך התברר לו שבעצם
האדם היחיד שאחראי למותו של הגיבור הוא ד"ר קלוג, שמת גם הוא
לפני ים של זמן. אכול ייסורים ואשמה, חברו של הגיבור הדרדר
לעולם הזייתי של סמים ואלכוהול. אשתו של חברו הטוב של הגיבור
החלה לנהל רומן מהצד. הם לא היו נשואים, אבל החשיבו את עצמם
נשואים. אתם יודעים, זוגות שחושבים שלא צריך את הרבנות
הקפיטליסטית הזו בשביל באמת לאהוב. מי יגיד שהם טועים? כמובן
שכל זה היה לפני שהיא התחילה להתפרפר.

כשחברו של הגיבור ז"ל גילה שאשתו בוגדת בו, שמח והחליט להעיף
אותה. גם ככה לא היה לו כוח יותר. למרות שלא ידע מה בעצם יהיה
אחר כך, התנחם בעובדה שלפחות הוא לא צריך לשלם למפגרת מזונות.
חסדים קטנים עושים את החיים האלה יותר נסבלים. לאחר "גירושים"
זריזים, כאשר הגיעה יום אחד לבית לאסוף את שארית הקופסאות שלה,
גילתה אשתו של החבר של הגיבור את הסליק של הסמים שלו.

היא לקחה את האסיד והחשיש איתה, וקיוותה שלא ישים לב. מן הסתם,
החבר שם לב מיד כשחזר הביתה, ויצא במרדף סוער אחרי אשתו לשעבר.
לאחר מספר שבועות חזר הביתה עייף אך מרוצה. כשלבסוף מצא אותה
מתפננת באילת, היא לא גילתה לו איפה החומר. אז הוא פשוט דקר
אותה למוות, ביתר אותה לחתיכות, שם אותה בשקיות זבל שונות,
והשאיר אותה בכל מיני חיריות ברחבי הארץ. כשהרומן של אשתו
לשעבר ראה שלא חזרה מהחופשה באילת, הגיע לבית האקס שלה ושאל אם
הוא יודע מה נסגר איתה. חברו של הגיבור אמר שאין לו מושג,
ובאותו הרגע צהל בליבו על כך שאף אחד מהם לא צריך לשבת שבעה על
המעצבנת הזו. מה גם שעם הכסף ששדד ממנה באילת, יכול היה לשלם
לכל הלקוחות שדרשו את כספם בחזרה על טיפות ואצבעות שלא ניתנו.
חברו של הגיבור סגר את הדלת, התרווח בתוך הכורסא שלו, הדליק את
הטלוויזיה ואכל קורנפלקס. הגיבור שלנו צפה בו וחשב לעצמו שאם
היה קיים בו הצורך לאכול, מן הסתם גם הוא היה עושה את אותו
הדבר.