והנה עוד רגע זה נגמר... אני קמה והולכת... מפנה את הגב ואולי
לא אראה אותה שוב ואני רוצה לראות אותה שוב.
היא מביטה בי בעיניים הגדולות שלה, זזה למשמע כל רעש, רגילה לא
לבטוח בבני אדם.
ולמה שתבטח? יש הרבה שיזיקו לה ובלי שום סיבה.
ולמה שמישהו יזיק למישהו ללא כל סיבה?
אני קמה כמזמינה אותה ללכת אחריי, אינני רוצה
אבל בכל זאת יש בי חלק שרוצה
שהיא תלך ותישאר אתי
ואז אני חוזרת לשבת כשאני רואה שהיא הולכת
עוד ליטופים ועוד מגע, הפעם היא כבר פורשת זרועות על הברכיים
שלי כמכריזה על בעלות
זה שלי - ואני לא אתן לך ללכת
לפחות לא עוד כמה דקות
שמה את ראשה בתוך היד הפנויה שלי - זאת שאינה מלטפת אותה
כמבקשת להגן עליה
עוד אנשים עוברים ואני מבינה שהגיע הזמן
היא משנה תנוחה ועוברת לשבת לידי
כשאני קמה ללכת היא קופצת מהספסל ואני מתחילה ללכת יותר מהר
וכשאני מסתכלת אחורה אני רואה אותה יושבת על המדרכה
מביטה בי כשאני מתרחקת ממנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.