שרית רוחקין / יום-1996 |
אני מביט על הנשרים.
עוד יום עבר,
הם עדיין כאן.
בזמן שהשמיים מתבהרים,
אני מביט על הפרפרים.
עוד יום מתחיל,
הם כבר מעבר להרים.
יום מתחיל,
יום נגמר.
יום שלא יחזור עוד
לעולם.
יש אנשים,
שבכל יום מצלמים תמונה חדשה.
ויש אנשים,
שכל יום בשבילם, זו אותה התמונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|