אני מחפשת את עצמי
בגן השבילים המתפצלים
ועצמי מתחבאת ובורחת.

אני מחפשת את עצמי בארגז החול,
אבל הארמונות שבניתי מתפרקים.
אני מחפשת את עצמי מאחורי השיחים,
אבל שבה להתחלה בידיים ריקות.

מחבואים.
המשחק מגלגל אותי ממקום למקום
המשחק מבלבל אותי עד אבדן הצפון
המשחק מדלדל אותי מכוחות להמשיך
ולחפש את עצמי.

אני מחפשת את עצמי על המדפים במכולת,
אבל פג תוקפו של האוכל שקניתי.
אני מחפשת את עצמי בחלונות ראווה,
אבל שום בבואה אינה נשקפת מול עיניי.

ולפעמים קורה: אני רואה את עצמי.
אני רצה והיא כמעט בידי -
והיא נעלמת שוב.
האם אי פעם אמצא את עצמי
לפני שייבשו הנעורים בעורקיי
או שאלך לאיבוד.

אני מחפשת את עצמי בבחורים תועים כמוני,
אבל הם מתפוגגים כפטה מורגנה.
אני מחפשת את עצמי בין ענפי עץ-הדעת,
אבל המשוואות שפתרתי לא מלמדות אותי דבר.

מחבואים.
אני נוהה אחרי כל סימן בתקווה
אני בוהה אחרי כל התפכחות ברסיסים
אני תוהה, אחרי עשרים ושתיים שנה,
האם עצמי שם בכלל.