גל שחר / שבועה? |
בהמולת המכוניות
הנחתי את ראשי על הירך שלך
ליטפת לי את השיער
ואפילו לא ידעת.
וכשיצאתי מתוך כל זה אל הסופה
ופרצתי את כל הדלתות
וקרעתי את כל המחסומים בבהלה
התפרקתי לאלף חוטים שהתמזגו אל האבק
וקרשי השפיות עליהם פסעתי לא ננעצו בבהונות
אלא עפו רחוק
הנשימה כל כך
עדינה
לפעמים גם בתשע בבוקר להסתכל בציור הזה
שלך
זה כבר יותר מדי
אודה אם לא ינקדו את היצירות שלי
אני לא אוהבת וזה לא לעניין בכתיבה כמו שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|