ישות נצחית / אל מול הרי גולן |
מרבידי נפש גלמודה
על סלעי הבזלת המאפירים
את אש המלחמות.
עליהם בוכות עיניי
על מי העמק הזכים
על רהב השדות הקמלים
אל ירוקת המרחבים.
ידיו אחוזות בבשר הרוח
מבעד לעפר האדמה
באדום ובשחור רוטש
עיניו נעצמות חרש.
על ניגונים לשעת לילה
על צמרות עצים זהובות
שוקעת השמש אלי רהב
משה את נפשי מים הפחד הגדול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|