בזמן האחרון, אני מרגישה שהשתניתי.
הכול אצלי חדש ואחרת.
אני בתיכון חדש, שנמצא קרוב אליי הביתה, וזה נחמד, כי אני רק
עוברת את הכביש ואני מגיעה לתיכון. גם ככה אני פחות מאחרת
ויכולה לבוא יותר.
אני מרגישה גם שהתבגרתי. אני כבר בת 16 והחיים שלי שונים.
פעם, בכיתה ח', הייתי כזאת שלא אכפת לה מלימודים ולא אכפת לה
מכלום. הייתי משועממת שכל הימים רק הייתי עם מורות פרטיות ועם
חברות לפעמים, אבל הייתי ממש מרחמת על עצמי וסגורה כזו. הייתי
שומרת הכול מבפנים. לא הבנתי דברים על החיים, לא התעניינתי
בהרבה נושאים כמו עכשיו, אהבתי רק לצייר ולקרוא ספרים וזהו.

עכשיוו אני מרגישה שונה לגמרי. הצטרפתי לשני חוגים והם שינו
אותי לטובה.
היוגה, אני מתה על היוגה. זה מרגיע ומשחרר, ואני הולכת קבוע
כמעט כל שבוע וגם מתרגלת לבד.
אני גם הולכת לפילאטיס, סוג של ספורט שמחזק אותי, מרזה ונחמד.
אני מתעניינת בהרבה יותר נושאים. אני ממש אוהבת לצלם. אני ממש
מכורה לזה. אני יודעת לזהות יותר דברים שנמצאים במקום , ויודעת
לצלם את זה בזווית הנכונה, אני לא סתם משוויצה.
אני עדיין אוהבת לצייר, אני גם אוהבת לקרוא ספרים.
אני אוהבת לקרוא ספרים פסיכולוגיים על חלומות וכל מיני.
כן, אני גם יודעת לפרש חלומות! תמיד ידעתי, אבל עכשיו אני
מפתחת את זה יותר..

אני יותר חברותית ומנסה לשים זין ופחות לרחמים עצמיים.
אני מנסה כמה שיותר להיות רגועה.

יש לי בערך יותר חברים, ואם אין לי הרבה אני יכולה להסתדר עם
זה.
אני מנסה לא להיות כמו אלה שבוכות שאין להם אף אחד וכל זה..

אני גם יותר אחראית. הבנתי שלימודים זה דבר חשוב!
בגלל שלא התקבלתי למגמה שאני רוצה, אומנות חזותית, זה היה בגלל
החיסורים הרבים שלי שהיו לי בחטיבה וגם בגלל הציונים. היה לי
ממוצע 70 והעלתי אותו ל-80.
ועשו לי עדיין סיפור להתקבל לשם, כי יש שם ביקוש רב של אנשים
שרוצים להיות במגמה הזאת.

הבנתי שאסור להזניח את הלימודים. כי הרבה אנשים שסיננו את
הלימודים, שהיה להם ממוצע 60 ואפילו פחות, היה מאוד קשה להם
להתקבל לתיכון ועשו להם בעיות.
אפילו שעכשיו קיבלו אותם לתיכון, הם על תנאי. והלכו לקורס קיץ
באנגלית, לשון ומתמטיקה רק כדי להיות בתיכון הזה.
עשיתי גם את קורס הקיץ הזה, אבל סתם מרצוני החופשי לקדם את
המקצועות שקשה לי. למרות שבלשון יותר קל לי , אבל אנגלית
ניסיתי לשפר יותר.

אני מרגישה שבאמת השתניתי לטובה.
אנשים לא כ"כ מכירים אותי כרגע, כי הם עדיין חושבים אותי כזאת
ה"לחוצה ואחת שרבה עם כולם". או סתם נוטרת טינה, או לא יודעת
מה. כאל "ילדה מוזרה". שיחשבו מה שבא להם.

אני מתעניינת בהרבה נושאים כי זה מעניין אותי וככה אני.

עכשיו אני בעניין של למצוא מה התחום שלי בחיים בעתיד הלאה.

אני מתכננת להיות ציירת, סופרת וצלמת.

אני מרגישה שמאוד מעניין אותי לדעת על העתיד ומה יהיה הלאה.
אני מנסה לחשוב אל מחר "כאילו הוא יום חדש".